פורשה מקאן - מבחן וידאו

עיצוב

אוקיי, אמרנו "קומפקטי" ונפלנו אל מלכודת העיצוב של המקאן. מבט על המקאן נוטע בצופה שתי תחושות: האחת, שלמרות שהוא גבוה, הוא נראה כפורשה אמיתי, עם הקימורים המפורסמים כל כך, שנולדו בכלל בפולקסווגן חיפושית, והצליחו להיות חותם מובהק של דגמי פורשה. התחושה השנייה שניטעת בצופה - שהמקאן נראה קומפקטי. ואולם, הצצה אל דפי הנתונים השאירה אותנו פעורי פה: הוא ארוך יותר ממיצובישי אאוטלנדר, רחב יותר מב.מ.וו סדרה 5 ושוקל יותר ממיניוואן בגודל מלא כמו פורד גלקסי. איכשהו קימורי פורשה מצליחים לטשטש לגמרי את העובדה שמדובר ביצור גדול ממדים עד מאוד. עבור מי שמחפש את האפקט של להחנות גלגלים של פורשה מול האף של השכן - המקאן עושה היטב את העבודה.

תא נוסעים

טוב, מחוץ לתא הנוסעים הרכב נראה פורשה-פורשה, ובתוכו האווירה מתחדדת עוד יותר. ההגה שמול העיניים הוא, בגדול, ההגה של מכונית העל הטכנולוגית המפעימה, פורשה 918 ומלבד סממני עיצוב קלאסיים של המותג הגרמני הנוקשה, האיכות שמקיפה אותנו מכל עבר מבהירה שמדובר כאן בסיפור מעולם אחר. החומרים כאן כאילו חטובים בשלמות ויצוקים במקשה אחת. האווירה היוקרתית אינה בגוונים ובקימורים, אלא באיכות בהקפדה מופגנת.

אולי מהסיבה הזו, שבפורשה לא מרגישים צורך להפגין עושר, חסרו לנו במכונית המבחן היקרה להחריד כמה אביזרי בסיס שאנחנו מכירים ממכוניות שעולות שבריר ממחירה. לא היו שם, למשל, מראות מתקפלות, פתיחת דלתות והנעה ללא מפתח, מיזוג במושבים, בקרת סטייה מנתיב או בקרת שיוט אדפטיבית. אפילו בקרת השיוט היא תוספת יקרה, וכך גם צבע מטאלי ומערכת קול עם חיבוריות עדכנית.

אחד האביזרים שהותקנו ברכב המבחן הוא צמד מושבים קדמיים ספורטיביים במיוחד. השניים האלה מאפשרים כוונון מדויק מאוד של המושב, שכולל הרחבה והצרה של מסעד הרגליים ומשענת הגב, הארכה וקיצור של המושב וגם תמיכה מתכווננת לגב התחתון. ובכל זאת, המושב הזה לא נוח, אבל בסוכנות הסבירו לנו שזו אינה המטרה שלו: המושבים היקרים הללו נועדו לתמוך בנסיעה ספורטיבית-אגרסיבית, כך שהיושבים מלפנים לא יזוזו ממקום מושבם. הם מרשימים מאוד, אבל אם אתם מבקשים לעצמכם דווקא נוחות נסיעה - בקשו בהזמנה לשמור על המושבים המקוריים.

נוחות נסיעה

ואם דיברנו על נוחות הנסיעה, נציין את אחד המאפיינים הייחודיים של דגמי פורשה. למרות שמכוניות פורשה השורשיות יודעות לספק ביצועים של מכוניות על סופר ספורטיביות, הן יודעות גם לאפשר לנהג ולאורחיו איכויות נסיעה סבירות ויותר. לעומת מכוניות על שונות שכבר גרמו לכאב גב או שניים, במקרה של פורשה המכוניות שומרות על פאסון אלגנטי (יחסית, לפחות) בנסיעות המנהלתיות, ועוברות לאווירה קשוחה יותר בעיקולים. אז לפחות בכל הקשור בנוחות, פורשה מקאן היא פורשה אמיתית: לא מדובר באחד מרכבי הפנאי הנוחים בסביבה, אבל רמת הנוחות בו בהחלט סבירה ואף למעלה מכך, ברוב התנאים. כשמגיעים לפסי האטה, הם מורגשים היטב בתוך תא הנוסעים. ברוב שאר הזמן - אפשר בהחלט ליהנות מרמת נוחות סבירה בהחלט (רק אל תשכחו להחליף את המושבים).

האיכות המופגנת שעליה דיברנו בפרק הקודם ניכרת גם בבידוד הרכב הזה מרעשים. למרות ממדיו וגובהו, ולמרות שבחזית המקאן פועם מנוע דיזל רב עוצמה, תא הנוסעים הוא אחד השקטים שבהם פגשנו.

מנוע ותיבת הילוכים

אז מקדימה פועם מנוע דיזל, וגם בקושי שומעים אותו, כלומר - אנחנו מפסידים כאן את אחד מרכיבי הכיף הגדולים ביותר שאפשר לקבל בפורשה: צליל המנוע המתכתי, הרציני, הרועם ומטפס לכדי שאגות באסים קשוחות. אבל כאן, עם הדיזל הזה, אין כלום, לא צרחות ולא טרטורי דיזל. שקט. לא חבל?

אבל זה לא שלא מרגישים את המנוע הזה. להיפך, חבילת המנוע ותיבת ההילוכים שלצידו נמצאת קרוב למקום הנדיר הזה שאפשר להגדיר אותו כ"מושלם". מנוע הטורבו דיזל מאוד מאוד חזק ויותר מכך - בשרני. הוא ותיבת ההילוכים המשובחת מספקים את כל הכוח שצריך, מתי שצריך אותו ואיך שצריך אותו.

ועוד יותר מכך שמנוע הטורבו דיזל הזה מאוד חזק ומאוד בשרני - הוא מעודן. אפשר לקרוא לזה "אינטליגנטי". לא סתם כוח ועוד כוח, אלא העברה חלקה ויציבה של הכוח אל הגלגלים, לעקור הרים בלי לאבד את תחושת הבטחון המוצקה מתחת לרגליים. להאיץ כמו שמאיצים במכונית ספורט אמיתית וגם ליהנות מהנוף בלי דאגות. לצאת לנהיגת כיף ולשמור על ניחוח הבושם המשובח מבעד לעניבה.

העברת הכוח תמיד טובה בפורשה מקאן, אבל אפשר לבקש מהמכונה הזו לספק לנו חוויה של תנועה בשלושה טעמים: "רגיל", "ספורט" ו"ספורט פלוס". בלחיצת כפתור אפשר לעבור ממצב למצב, והשינויים משפיעים גם על תיבת ההילוכים והמנוע, שמשנים את אופן העברת הכוח, וגם על מערכת המתלים הממוחשבת, שמרככת ומקשיחה לפי החשק, דואגת לנסיעה רגועה ונוחה יותר, או משגרת אותנו לחדות של העברת כוח ותנועה. השיגור הזה מתלווה לאפשרות להפעיל את מה שמכונה "בקרת שיגור", מצב מיוחד שמאפשר לנו להאיץ מעמידה באופן ההחלטי ביותר שאפשר. עד כמה ההאצה הפתאומית הזו החלטית? בפעמיים שהאצתי עם בקרת השיגור - עפו משקפי השמש מהפנים שלי אל המושבים האחוריים. כן.

התנהגות כביש

זוכרים שהופתענו מגודל הממדים של פורשה מקאן? העניין הוא שההפתעה גדלה כשרואים איך הוא נוסע. אבל לפני הכל, אנחנו חייבים להתלונן. ההגה, רבותיי, לא ממש מתקשר. ה"לא מתקשר" הזה של עיתונאי רכב הוא הקלישאה שמאחוריה נמצא הגה שמקשה על הנוהג באמצעותו להבין את מה שקורה מתחת לגלגלים. האם אני מרגיש התנגדות מהכביש? עיקול? בור? מה קורה שם? יש הגאים שעושים את העבודה הזו היטב, בטח הגאים של רכבי פורשה אמיתיים. אבל ההגה של המקאן לא מספק הרבה מידע, וזהו ללא ספק המחיר ה"ג'יפאי" של הרכב. הוא גבוה, מבוסס כך או אחרת על פלטפורמה של רכב פנאי מאודי, ולא מספק את חווית הנהיגה המושלמת.

אבל מכאן אנחנו יכולים להפסיק לקטר, כי מלבד חוסר התקשורת, ההגה הזה מדויק מאוד, והוא גם נעשה קל או קשוח בדיוק מתי שצריך. נוסף על כך, הרכב הזה משרה המון ביטחון בישורות ובעיקולים. כשלוחצים אותו חזק הגלגלים האחוריים נוטים להחליק מעט ולצאת מהמקום, אבל ככה בדיוק כדי לשמח את הנהג ולא כדי ליצור דראמות של איבוד שליטה. הגלגלים ברחו? חייך ועכשיו תוכל להחזיר אותם מיד למקום בקלות. למרות גובהו של המקאן המרכב אינו מתנדנד לימין ולשמאל, אלא נשאר מאוזן ומרוסן. אפשר לנסוע איתו מהר מאוד כמעט בכל תנאי, וגם ליהנות מכל רגע. תענוג. לא ממש פורשה אמיתי, אבל למרות שמדובר ברכב פנאי - יכולות ההתנהגות של המקאן גם לא מאוד רחוקות משם.

סיכום

אז מה, האם ג'יפון יכול להיות פורשה אמיתי? גם אחרי יומיים של נהיגה עם המקאן, התשובה אינה חד משמעית. עם מנוע דיזל נטול שאגות ווקאליות, עם הגה שאינו מושלם ועם צללית גבוהה, קשה קצת לראות את המקאן כפורשה אמיתי.

ובכל זאת, בסיכומו של דבר הופתענו מאוד לטובה. חששנו שיש כאן רכב פנאי בתחפושת של פורשה, שנולד במחלקות השיווק ואין לו כמעט דבר עם מחלקת הנדסת החלומות הגרמנית. אבל גילינו פורשה נפלא שמאפשר לבעלי הממון ליהנות מחלק גדול מאוד מהאיכויות של פורשה - איכות בנייה וגימור ברמה גבוהה ביותר, מערכת הנעה מהטובות שאפשר למצוא, נוכחות של פורשה וכן, גם הנאה רבה מנהיגה. יכול להיות שהמקאן נולד במחלקת השיווק, אבל המהנדסים של פורשה יודעים איך להפוך כל דבר, אפילו ג'יפון, לפורשה.


לדגמי פורשה בישראל - פורשה

למאמר זה התפרסמו 3 תגובות