פולקסווגן טיגואן (מנוע 2.0 ליטר) - מבחן רכב

עיצוב

אם תשימו את גרסת ה-1.4 ברמת הגימור Comfortline מול גרסת ה-2.0 ליטר, סביר שלא תבחינו בהבדלים בניהן. כי אין. מה שכן תראו זה רכב מרשים מאוד, שנראה גדול מגודלו האמיתי. אחת הסיבות לכך הם פסי הניקל בחרטום שמעניקים אשלייה של רוחב, וסרחי עודף קצרים בהרבה מבדור הקודם. לטעמו של הח"מ מדובר ברכב מאוד נאה, במיוחד בצבע הכסף של רכב המבחן.

תא נוסעים

העיצוב של תא הנוסעים, לעומת זאת, שמרני יותר מהטליבאן. הקווים קלאסיים ומאוד ברורים אבל קשה לשאוב מהם איזושהי השראה. גם שילוב הגוונים השחור בעיקר, חוץ מחתיכת הלסטיק בצבע של אלומיניום מוברש, לא ממש משנה את התחושה הכללית. באופן מפתיע אין אפשרות לרכוש את הרכב עם שילוב גוונים קצת יותר מעניין בתא הנוסעים.

איכות החומרים טובה בחלק העליון של הקונסולה, אבל פחות מבריקה במקומות אחרים. איכות ההרכבה, לעומת זאת, תשרוד גם מתקפה ישירה של ילדים בחופשה או גורמים עוינים אחרים.

תנוחת הישיבה היא מה שפולקסווגן יודעת לייצר, רק בגבוה. הדשבורד אנכי והקו העליון שלו די גבוה, כך שישיבה במצב הנמוך של הכיסא תרגיש מאוד "עוטפת" ובתוך הרכב. תנוחת הישיבה הזאת מוסיפה למוניטין ה"רובסטיות" של היצרן הגרמני. למרות זאת, שדה הראייה לכל ארבע רוחות השמיים די טוב. מי שבכל זאת לא ירגיש מספיק בטוח בתמרון עירוני, יזכה לאחת ממערכות העזר בחניה הטובות ביותר בנמצא. בכל שלב אפשר לבחור או לראות את הסיטואציה מ"מבט על" שמאפשר לכוון את הרכב כמעט מבלי להסתכל החוצה (לא מומלץ!) ויש קו עזר צהוב על המסך שמראה לאן בדיוק הרכב יגיע, תוך שהוא מתחשב אפילו ברדיוס הסיבוב השונה של הגלגלים השונים. בנוסף, מצלמת הרוורס מאפשרת מספר מצבים שונים: מצב רגיל, מצב שמציג את המרווח שיש בין רכבים מאחור, מצב שמראה את התמונה ב-180 מעלות ומצב שמציג בדיוק את המרחק מהרכב למכשול מאחוריו. Priceless.

האבזור הנוסף בגרסה זו כולל את לוח המחוונים הדיגיטלי של פולקסווגן. כל המחוונים שמולכם מוקרנים על מסך וכך אתם יכולים לשלוט בנראות שלהם, בכמות המידע שהם יציגו וגם לשלוט על מרבית מערכות הרכב בנסיעה ללא צורך להביט למסך המולטימדיה שבמרכז הרכב. האם מדובר בפיצ'ר מגניב? כן. האם מדובר במשהו פורץ דרך? לא ממש. בוולוו כבר סיפקו מסכים דומים, פחות או יותר, כבר לפני כמה שנים, והיכולת של הנהג לקבוע את נראות המסך גבוהה יותר בדגמי אודי (האחות) או בפיג'ו 3008.

המרווח לכל הנוסעים הינו מהטובים בקבוצה, אם לא הטוב שבהם. מושב הנהג מתכוונן בכל צורה וכיוון, למרות שבמחיר כזה היינו שמחים למושב חשמלי. תוספת המסאז' היא בעיקר גימיק. יחד עם מושב הנוסע שניהם מרווחים, נוחים גם בנסיעות ארוכות, ויעידו שני מבוגרים שבילו ברכב הנוסע שעות.



המושב האחורי רחב מאוד. מבלי שניסינו אנחנו יכולים להעריך שניתן להתקין מאחור שלושה כיסאות בטיחות או בוסטרים לילדים (כמובן שחשוב לבדוק זאת לפני קנייה בעצמכם!). המושב גם גבוה יחסית ובסיסו ארוך, כך שירכי הנוסעים נחות עליו ואינן מתעייפות בנסיעה ארוכה. הראות החוצה טובה והמרווח הכולל לרגליים ולראש ענק. על הקונסולה בין המושבים יש מערכת לשליטה במיזוג מאחור, כולל בטמפרטורה.

תא המטען מציע על פי הנתונים 620 ליטר. בפועל הוא מרגיש מעט יותר קטן, ולהנחתנו הנתון הרשמי לוקח בחשבון את הזחת המושבים בשורה השניה עד למקסימום. בכל מקרה תא המטען מרובע ולכן קל מאוד להעמיס עליו מאסות של ציוד. אם חסר מקום, יש דופן כפולה שמורידה את גובה הרצפה ומאפשרת עוד כמה ליטרים של נפח.

נוחות נסיעה

כבר במבחן שביצענו לגרסת ה-1.4 התחוור לנו שמדובר ברכב מאוד נוח. הטיגואן משלב ריסון גרמני עם קורטוב של רכות צרפתית. השליטה שלו בתנודות המרכב נעשות באופן נוקשה שנובע ממתלים קצרי מהלך ובולמים שדואגים לחזור למקומם מהר. מהעבר השני, טווח התנועה של המתלה מסתיים באופן רך שמונע מהמתלה להסגר או להיחבט ברוב הפעמים.

בתוך העיר השילוב הזה מאפשר לנוסעים לדעת על השיבושים, אבל לא מאפשר לאחרונים לעבור לגב של הנוסעים. כשנכנסים לרצף שיבושים או לשיבושים גדולים מאוד המתלים מגיעים לקצה מהלכם ואז תורגש מכה בתוך הרכב, או שהרכב יהיה מעט קופצני. בכביש המהיר הוא עדיין עובד אבל הוא לא עסוק מדי וגם כאן נוחות הנסיעה היא מעל לממוצע. באופן כללי, ביחס למקובל בקטגוריה הטיגואן ממוקם די גבוה על הסקאלה - אבל בדיקה השוואתית מקיפה בהחלט נדרשת.



בנסיעה המהירה, שיחה בין שני אנשים גם במהירויות כביש 6 פלוס, נעשית באופן נעים ונינוח. בימי המבחן היו רוחות מאוד חזקות והן הצליחו פה ושם לחדור את הבידוד, אבל כשהרוח נרגעה התברר שאכן מדובר בבידוד רעשים מאוד מוצלח. על משטחים שסלולים ממש גרוע תעלה המיה מעצבנת מבתי הגלגלים אבל גם כאן לא מדובר במשהו מטריד או חריג.

מנוע ותיבת הילוכים

והגענו לעיקר - המנוע. הנתונים היבשים מדברים על 180 כוחות סוס ו-32.6 קג"מ. למנוע לוקח שנייה להתארגן על עצמו לפני שהוא יוצא קדימה במלוא הקיטור. הוא מושך באופן סביר עד לשיא ההספק (בערך 4,000 סל"ד) וגם מעבר לו. במצב ספורט הוא מרגיש יותר כוחני ובעל יכולת למרות שבכל שלב שתרמסו את הדוושה לרצפה הוא יגיב ביציאה מהירה.

ולמרות כל מה שקראתם, הוא לא מרגיש חזק בצורה יוצאת דופן. באיזשהו מקום הוא לא מרגיש הרבה יותר חזק מגרסת ה-1.4 ליטר. הסבר אחד לכך יכול להיות פערי המשקל בין הגרסאות. התוספת של 600 סמ"ק למנוע ומערכת הנעה כפולה עולים לרכב ב-142 ק"ג נוספים, מה שאומר שיחס ההספק / משקל שלו טוב מזה של הגרסה החלשה רק ב-10 כוחות סוס. הסבר נוסף קשור לרצועת הכוח. המנוע הקטן מציע רצועת כוח (יחס שבין שיא מומנט לשיא הספק) של 3,500 סיבובי מנוע לעומת 2,300 סיבובים בלבד בגרסה החזקה. משמע שהוא נושם בשיאו פחות זמן מאחיו הקטן.

נזכיר שוב שלא חסר לנו כוח בשום שלב, ושאת כל מטלותיו הוא עשה היטב, אך השאלה היא האם צריך לשלם עוד כ-20 אלף שקל בשביל יתרון ביצועים כל כך זעום.

תיבת ההילוכים היא ה-DSG, הרובוטית כפולת המצמדים המוכרת של הקונצרן. היא מתפקדת כרגיל, משמע, חלקה ומהירה רוב הזמן, אבל לעיתים (רחוקות) היא מעבירה הילוך בגסות ופה ושם היא רועדת במהירויות זחילה.



צריכת הדלק לא הבריקה אף היא, כנראה הודות להנעה הכפולה. במצטבר היא עמדה על כ-10.5 ק"מ לליטר במתווה רגוע של נהיגה. אנחנו מניחים שנהיגה בסביבה עירונית רוב הזמן תוריד את הצריכה לאזור ה-9 ק"מ לליטר. לא רע ביחס לתחרות אבל לא מבריק.

התנהגות כביש

נהיגה בטיגואן היא חוויה מוצלחת. על בידוד הרעשים כבר דיברנו, אבל זה מגיע עם נינוחות מרשימה באופן שבו הוא נוסע ופונה. האחיזה גבוהה מאוד, ובגרסה הזאת עם ההנעה הכפולה הנושא אפילו מתחדד. לא מדובר ברכב קל שפונה בקלילות לתוך הפניות. להיפך, המשקל הנוסף מורגש והגרמני לא מציע נכונות לצלול לפנייה או להדק זנב בהעברת משקל קדימה. מצד שני הוא פונה וממשיך בקו הנבחר באדיקות מאוד משכנעת. יציאה חזקה מהסיבוב תתקבל בזלזול מצד מערכת ההנעה הכפולה ויהיה מאוד קשה להביא אותו לאובדן אחיזה או לתת היגוי חריף. הנטייה בדרך כלל היא לתת היגוי נשלט.

ההגה מציע משקל טוב בכל המצבים. במצב הספורט הוא מרגיש "אלסטי" מדי וההתנגדות שלו להפנייה קצת מלאכותית. בנהיגה יומיומית ארוכה זה יכול קצת לעצבן. לכן, דווקא מצב ה"Normal" של ההגה יותר מתאים בדרך כלל. יש לו מעט שטח מת, והוא מעט קל אבל במידה נכונה לכל נהיגה שהיא לא "על הקצה". הבלמים מעולים ולא דעכו גם לאחר נהיגה יותר "חזקה" שדאגה לחמם אותם היטב.

שטח

מערכת ההנעה הכפולה לא הולכת לעבוד קשה בשטח. הטיגואן לא מציע זוויות מרכב שיגרמו לחובבי שטח להכניס אותו עמוק לשבילים ולהרים. מרווח הגחון סביר, אבל מערך המצלמות ההיקפי נמוך וחשוף לפגיעות מצדם של סלעים סוררים. בנוסף, מהלך המתלה לא ארוך. מי שכן יכולה לעשות עבודה מרשימה היא מערכת ההנעה הכפולה. בין המושבים יש כפתור בחירת מצבי נהיגה שמזכיר קצת את לנדרובר. העברה למצב שטח תכניס את המערכת למוד קרבי יותר ותנטרל את בקרת האחיזה. על משטחים חלקלקים מהערכת מוכיחה שאת העבודה שלה היא יודעת לבצע והיכולת לעבור מהנעה קדמית להנעה כפולה או לשלוח את הכוח לגלגל הנכון נעשית במהירות וביעילות.


 

סיכום

גרסת ה-2.0 ליטר של פולקסווגן טיגואן היא אנומליה. מצד אחד היא יכולה להיות מכונית נפלאה למי שחי באזורים מושלגים. ההנעה הכפולה מוצלחת מאוד ועומדת בציפיות. מצד שני, לא מדובר ברכב שטח ולכן הוא לא ממש הגיוני לארצנו. המנוע עצמו טוב אבל לא מאפיל על אחיו הקטן ולכן תוספת המחיר לא בהכרח תשתלם לישראלי הממוצע. את האבזור ניתן לקבל בכל מקרה גם בגרסת ה-1.4 ליטר, ותוספת המחיר, למרות שהיא לא גבוהה, לגרסת ה-2.0 ליטר לא תצדיק את עצמה בעבור רוב הנהגים. מצד שני, רכישת דגם ה-1.4 המאובזר היא רכישה מהטובות בנמצא (בהינתן שיש לכם את הסכום המתאים) והיא תהיה בחירה מצויינת.



לדגמי פולקסווגן בישראל - פולקסווגן

למאמר זה התפרסמו 2 תגובות