פולקסווגן גולף GTI - מבחן רכב

עיצוב

גולף GTI היא גולף. אולי גולף מדי. אם במקרה לא הרכבתם משקפיים הבוקר, ספק אם תבחינו בתגי ה-GTI הקטנים מסביב לרכב או בפס האדום שרץ במרכז הגריל. את בתי הגלגלים ממלאים צמיגים בקוטר יותר רציני, אך גם שם צריך מבט קפדני כדי לאתר את הקאליפרים האדומים של הבלמים. בתוך הרכב קל יותר לזהות שמדובר בגרסה ספורטיבית. להגה יש צורה אחרת (הוא שטוח בבסיסו) וכתוב עליו בגדול GTI, אז גם אם תמששו תתקשו לפספס את זה. אם עדיין מישהו תוהה באיזה גרסה של הגולף מדובר, יש את ריפודי המושבים המשובצים שאמורים להיות סוג של קריצה לעבר משום שריפודים כאלו בדיוק עיטרו את ה-GTI המקורית. מאז הדור הראשון של ה-GTI נפל השאה באיראן וגם האופנה השתנתה, אבל בפולקסווגן החליטו להיות נאמנים ל-GTI הראשונה. לפחות בתחום הריפוד.


ריפודי המשבצות הפכו לסימן ההיכר של ה-GTI / תמונת יצרן

תא הנוסעים

אז תא הנוסעים, כמו שהבנתם, נראה בדיוק אותו הדבר כמו בגולף רגילה רק קצת יותר מאובזר ועם כמה תוספות. אבל זה לא רע בכלל. לאור הצטיינותו בכל פרמטר של איכות חומרים והרכבה, תא הנוסעים יכול להרגיש מאוד בנוח גם ברחבת בית הנשיא ביום העצמאות. המושבים עוטפים, אך לחלק מהבוחנים הם היו קטנים מדי. החלון הקדמי מעט צר מדי והדשבורד מרגיש גבוה, עניין שמכתיב תנוחת ישיבה קצת גבוהה. מצד שני גג השמש הפנוראמי עלול להפריע לגבוהים. המושב האחורי מרווח לשני נוסעים אך תעלת הינע עצומה בגודלה תפריע מאוד לרגלי הנוסע השלישי. תא המטען משלים רכב מאוד פרקטי והוא מסוגל להכיל ציוד של משפחה קטנה ללא קושי מיוחד.

האבזור טוב, אבל בהתחשב במחיר של הרכב, חסר להם אם האבזור לא היה מעולה. מערכת המולטימדיה מוצלחת וכוללת בין היתר דיבורית בלוטות' וכניסה לנגני שמע. יש כיסאות ספורטיביים יותר, גג שמש פנוראמי, חישוקים קלים, וכן כניסה והנעה ללא מפתח. האבזור לא יוצא דופן ליד מתחרות כמו פורד פוקוס ST ורנו מגאן RS שעולות פחות.

נוחות נסיעה

לגולף GTI יש מערכת מתלים שמכויילת באופן נוקשה יחסית. בשביל להבין את זה לא צריך להיות גאון. היא אפילו נוקשה יותר מהגולף הבסיסית שלא ניחנה בכיול רך ומלטף. בדרך כלל הקשחה של המתלים מובילה לחוסר נוחות ונינוחות, אך ב-GTI נוחות הנסיעה הטובה נשמרת, ולטעמי אפילו משתפרת במעט. פני הכביש מורגשים בתא הנוסעים ואין ספק שמי שלא רוצה לדעת עד כמה גרועה הסלילה בישראל (למרות שיפור קל לאחרונה) עדיף שיקנה מכונית מנהלים מפנקת. אבל בהתחשב בעובדה שמדובר ברכב עם יעוד ספורטיבי, נוחות הנסיעה לא רעה, לא רעה בכלל. ה-GTI מדווחת אך לא מערבת או מערבבת את הנוסעים במפגש עם מהמורות. את תלאות הדרך מרגישים בפעולת מתלה אחת ברורה, ללא נדנודים נוספים או סגירות מתלה חריפות, ולא משנה כמה גדולים השיבושים. בכביש בין עירוני ספיגת המהמורות משובחת יותר מאשר בתוך העיר, אך עיקר הקומפלימנטים מגיעים לבידוד רעשי הכביש והרוח המוצלח מה שהופך אותה לרכב נפלא גם בנסיעות מאוד ארוכות. בתוך העיר הבעיה העיקרית נוגעת לפעולה לא מספיק רהוטה של תיבת ההילוכים ושל מערכת ה"עצור וסע". אבל אלו באמת התקטננויות.



מנוע ותיבת הילוכים

נו, טוב. שוב אותו סיפור. גולף GTI מקבלת את המנוע של הדור הקודם ומוסיפה לו 10 כוחות סוס, רק כדי להגיד שהם נוספו. נשמע כמו מתכון לפיהוק? אז זהו, שממש לא. נתחיל עם הנתונים היבשים. יחס ההספק משקל של ה-GTI הקודמת היה 156.8 כ"ס לטון. לעומתה החדשה מציעה יחס הספק משקל 169.8 כ"ס לטון, משמעותית יותר חזק. למרות שמדובר רק על 10 כוחות סוס, דיאטה של כמה עשרות קילוגרמים אחראית לנתונים היפים. נתון יותר מסקרן הוא המיאוץ למאה קמ"ש. 6.5 שניות ייקחו ל-GTI כדי להגיע לשם, ממש כמו הפוקוס ST שמתוגברת בעוד 30 סוסים. איך הגולף עושה את זה? כאן מגיע נתון לא פחות ממרתק. התשובה טמונה ברצועת הכוח של המנוע, משיא המומנט ועד שיא ההספק. אותו תחום בו המנוע נמצא בשיאו. רצועת הכוח של הפוקוס מאוד מרשימה, 3,750 סל"ד רוחבה. ל-GTI יש 4,700 סל"ד של רצועת כוח, וזה נתון מעולה, כמעט 1,000 סל"ד נוספים של תחום יעיל עבור המנוע כדי לעבוד במרץ. בנוסף יש את תיבת ה-DSG הזריזה והקצב שמתקבל פשוט לא הגיוני. התאוצה חזקה וקבועה ועקיפות ביניים הם כמו הפיכת דף בספר. אז הגולף מהירה, אבל גם ליניארית מדי. חלק מהבוחנים חשבו שהיא לא מספיק מופרעת עבור מי שרוכש מכונית ספורטיבית. ברור שמנועים עם כניסת טורבו אגרסיבית, כמו בפוקוס ST, הם יותר מהנים ומערבים, אך המנוע של הגולף הוא פשוט פנינה כשמדובר ביעילות נטו. חבל שהצליל שמגיע עם העלייה בסל"ד משעמם להחריד, משל הייתם יושבים במאזדה לאנטיס ולא במכונית שמפרקת את האספלט של נס הרים.

צריכת הדלק היא עניין של מצב רוח. בשיוט הגולף יכולה להסתכל על ה-13 ק"מ לליטר מלמעלה ולגחך. מצד שני, ברגע שדוושת התאוצה נלחצת והמנוע מתחיל להתאמץ, צריכת הדלק הופכת מ-"נסיים את קטע הנהיגה וניסע שבוע עם נורה דולקת" ל-"צלצל לנבטים שיקפיצו מטוס תדלוק, ועכשיו".

התנהגות כביש

פולקסווגן גולף GTI היא מכונית לנהיגה, נקודה. הסיבוב מגיע, אתה מכוון את ההגה, הסיבוב היה. פשוט ככה. על כבישים איכותיים האחיזה של צמד הגלגלים הקדמיים מוחלטת ואין שמץ של תת היגוי. השלדה מהודקת כמו חליפה שהותאמה אישית לבן אדם. יחד עם העובדה שהמכונית מרגישה מאוד קומפקטית (היא באמת קלה וקטנה) וההגה, המדוייק כמו כירורג, מלאכת הנהיגה הופכת קלה ומהירה ממה שהנהג מצפה. ה-Turn In של הרכב לתוך הפנייה חד כמו לוחם במטכ"ל ומדוושת התאוצה ניתן לשלוט בקלות על התנועות של החרטום.

על הבלמים קשה לנו לספר מכיוון שברכב המבחן מצבם היה גרוע והם דעכו מהר ומוקדם מהצפוי.

אבל יש אבל. הביקורת המרכזית לא נוגעת ליכולת. אין ספק שמדובר במכונית שיכולה לתת "פייט" לפוקוס ST ורנו מגאן RS. העניין הוא בתחושה, וכאן ה-GTI עובדת יותר מדי עבור הנהג. היא מתקנת טעויות, היא סטרילית כל כך שבשנות ה-50 היו מוותרים לה על ה-DDT והיא לא מספיק מתקשרת. עניין נוסף הוא הזנב שמתעקש להישאר נטוע במקומו. לא משנה איזו פרובוקציה תעשו, החופש של הזנב נמוך מזה של אזרח צפון קוריאני. זה הופך את ה-GTI למכונית שניתן לנהוג בדרך אחת בלבד: כמו במסלול.

כמו שכבר ציינו, העולם מתחלק לשני סוגים של נהגים - ואלו מהם שאוהבים לנהוג מחפשים פידבק מהרכב. דרך השלדה או דרך ההגה. איזשהו כלי בו הרכב יעביר מידע שוטף על מה שמתרחש ויגרום לנהג להיות חלק מהחוויה ולהכתיב אותה, ולא רק להיות שותף לדרך. ל-GTI פשוט אין את ה-X פקטור הזה.



סיכום

הפסקה האחרונה, גם במכונית כמו פולקסווגן גולף GTI, רלוונטית עבור מעט מאוד נהגים. רוב הנהגים לא מגיעים עם הרכב למקומות בהם התקשורת מההגה והשלדה בכלל משחקות תפקיד. רוב הנהגים לבטח יהנו ממכונית חזקה, מאובזרת ושימושית. גולף GTI היא המכונית עבורם. השילוב בין משפחתית קומפקטית למכונית מהירה במיוחד נעשה בגולף באופן כמעט מושלם וללא מגרעות בולטות, בטח שלא בתחום השימושיות. למעשה, גם רוב הנהגים שמאוד אוהבים לנהוג ימצאו בגולף GTI שותפה נפלאה ב-90% מהזמן. מכונית, שכמו שאמר אחד הבוחנים, תהפוך כל אחד לשומאכר.


לדגמי פולקסווגן בישראל - פולקסווגן

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות