פולקסווגן ג'טה - מבחן וידאו

"טוב, אז אם כבר בזבזת לי את הזמן תן לראות איך היא מבפנים". השכן נדחף לרכב רגע לפני שאני מפליג לדרכי. הוא מתבונן מסביב, ממשש את הפלסטיקים הפשוטים בדלתות וקובע ש"היא נראית כמו פולקסווגן אבל לא ממש מרגישה ככה". הוא צודק. הג'טה מעוצבת באופן זהה לרוב בנות המותג, וזה נראה מצוין. הבעיה מתחילה ברמה הבינונית של איכות החומרים בצידי הרכב ובחלק התחתון של הקונסולה המרכזית. הפלסיק שם חלול, מחוספס וקשוח. הפלסטיק בקונסולה המרכזית רך ונעים יותר למגע, וכל הכפתורים מרגישים איכותיים כמו בשאר דגמי החברה.


הג'טה היא המשפחתית הארוכה בישראל. פלא שהיא נראית כמו פאסאט? / צילומים: יתיר דוידוביץ

יבואנים רבים כבר הבינו שבקטגוריות צפופות, כמו בקטגוריית המשפחתיות, אבזור יכול לעשות את ההבדל. לצערנו, השמועה על העניין עם האבזור לא ממש הגיעה לג'טה. הג'טה מוצעת עם בקרת אקלים מפוצלת, מערכת שמע מקורית ו...זהו. אין אפילו כפתורים לשליטה על מערכת השמע מההגה. אם נשווה את רמת האבזור לרמה המוצעת בפורד פוקוס, למשל, הג'טה תסמיק מבושה. פער המחיר שנוטה משמעותית לטובת הפוקוס – וגם לטובתן של מכוניות נוספות בקטגוריה – מעצים את תחושת האכזבה לנוכח העובדה שהאוטו חף מפינוקים.

כמה שעות אחר כך אני יוצא מהבית לכיוון הרכב. כבר מהצד השני של הכביש אני שומע את השכן צועק: "לאן אתה נוסע?" אני חושב לרגע לאן הוא יכול לרצות, ואומר שאני נוסע לכיוון השני. "מעולה, זה ליד הבית של הבת שלי במושב, תקפיץ אותי לשם על הדרך". עוד לפני שאני מספיק להגיב הוא כבר משתרע במושב האחורי. השכן המעיק הוא ברנש לא ממש רזה, אם אהיה פוליטיקלי-קורקט לרגע, אבל במושב האחורי אין לו כל בעייה להתרווח. המרווח לרגליים מעולה וגם לראש לא חסר לו מקום. במושב האמצעי אין הרבה מקום לנוסע שלישי. דבר ראשון שמפריע היא תעלת הינע גבוהה (לא ברור למה הג'טה צריכה אותה) וההפרעה הנוספת היא של פתחי המיזוג שגוזלים מקום נוסף מהרגליים. מצד שני, פתחי המיזוג האלו מאוד יעילים – לא היינו מוותרים עליהם בקלות. את חווית הישיבה במוב האחורי בהחלט ניתן לסכם כאחת המוצלחות בקטגוריית המשפחתיות.


תא הנוסעים של הג'טה נראה מצוין, אבל לא מרגיש ככה / תמונת יצרן

אבל אני לא רוצה שהשכן המעצבן יהנה במושב האחורי. להפך, אני רוצה שהוא יטעם מעט מנחת זרועם של הרצועות השחורות והארוכות שמישהו במע"צ מכנה בטעות כבישים. את הדרך לסופר אני "מקצר" דרך איזור התעשייה. אני מזהה רצף שיבושים ומדהיר את הג'טה לעברו, אבל שום דבר לא קורה. הג'טה מעלימה את רצף הבורות כאילו הם לא היו שם. אני מביט אחורה - אולי במושב של השכן המתלים סופגים בצורה פחות מוצלחת? כלום. הוא יושב לו זחוח ומרוצה. אני מנסה סוגים אחרים של שיבושים: מכסים של בורות ביוב, פסי האטה, חצץ שהתפזר על הכביש. נאדה. מערכת המתלים של הג'טה מכויילת על הצד הרך של הסקאלה, שכן זהו רכב שפונה לשוק האמריקאי – ולפחות בתוך העיר קשה להוציא אותה משלוותה. גם מחוץ לעיר הג'טה שומרת על רמת נוחות גבוהה, אבל על גלים בכביש יש לה נטייה מוגזמת להתנדנד.

בעליות של הקסטל עקפתי 2 משאיות, אוטובוס, כמה משפחתיות ליסינג ועוד אודי אחת. "איזה מנוע יש פה?" שאל השכן, ואני חייכתי ואמרתי לו שזה 1,200. "כמו ג'אסטי?", הוא הקשה. "לא, לא כמו ג'אסטי", עניתי. "כמו ג'טה". כמו בדגמים אחרים של קונצרן פולקסווגן, הג'טה מצוידת במנוע 1,200 טורבו שמספק 105 כוחות סוס. המנוע הזה חזק מאוד גם ביחס למנועי 1,600 רבים אחרים, אבל אל תצפו למשהו שלא ראיתם אף פעם. משפחתית זריזה, לא ספורטיבית. תיבת ההילוכים היא רובוטית כפולת מצמדים, DSG, והיא עובדת באופן חלק ונעים. למעט רעידות קלות בתחילת נסיעה, לא תשימו לב שזו לא תיבה אוטומטית סטנדרטית. משום מה, בג'טה השילוב הזה בין המנוע לתיבה מרגיש טוב יותר מאשר בדגמים אחרים עליהם נהגנו. 



מעט לפני שהגענו לכניסה למושב, ישנה פנייה לכיוון אחד מכבישי הנהיגה שאני יותר אוהב. "לאן אתה נוסע?" הוא שואל. "לרמת רזיאל", אני עונה. אני לא יודע אם הוא שמע נכון או שאולי הוא שמע "לעזאזל", אבל הוא החוויר ואותי כרגע זה משרת. סשן נהיגה לא ארוך אבל מאוד מהיר ומאוד מטלטל, ואנחנו עוצרים את הג'טה בחריקה סמוך לבית במושב. עוד לפני שהאוטו נעצר הוא קופץ ממנו ובורח לתוך הבית. הייתי רץ אחריו עם שקית להקאה וחיוך של מנצחים, אם היה לי מצב רוח - אבל גם אני ירדתי מצוברח מהג'טה. איך נגיד את זה בעדינות, הג'טה היא לא מכונית לחובבי נהיגה. ההגה מנותק יותר מהיחסים הדיפלומטיים בין ישראל ואיראן, וכמו מתאבקים אירניים נראה שהוא פרש עוד לפני תחילת התחרות. גם הנטייה המוגזמת לתת היגוי והרכינה של המרכב לא ממש מעודדות נהגים להרביץ קטעים דינאמיים עם המשפחתית של פולקסווגן – בשביל זה יש שירוקו. אבל לפחות מהשכן המעצבן הג'טה עזרה לי להפטר.

שבועיים מאוחר יותר, אני יוצא מהבית לעבר מכונית מבחן יוקרתית שעולה פי 3 מהג'טה. אני מבחין בשכן באיחור, ועוד לפני שאני מצליח להסתתר הוא צועק לי מהצד השני של הכביש. "ראית את האוטו החדש שלי?" אני מסתכל ורואה ג'טה חדשה חונה על המדרכה. "יופי של אוטו" הוא אומר בחיוך, "סוף סוף מצאתי פיתרון לבעיות הגב שלי". "שמחתי לעזור", אני עונה. "איזה לעזור?", הוא אומר. "הבעיות בגב התחילו בגלל הנהיגה שלך..."

לדגמי פולקסווגן בישראל - פולקסווגן

למאמר זה התפרסמו 6 תגובות