מרצדס C קלאס, פלאג אין הייבריד - מבחן רכב

את העובדה שמדובר ברכב חשמלי למחצה, ה-C מצליחה להסתיר היטב. למעשה רק תופסני הברקסים בגלגלים, שנצבעו בצבע כחול, ופתח טעינת החשמל המוסווה מאחור, חושפים את היותה מכונית פלאג-אין היברידית.

תא הנוסעים

אם הגנים הטובים נחשפים בעיצוב החיצוני, מבפנים בכלל אי אפשר לפספס. תא הנוסעים של ה-C קלאס יושב בקטגוריה משל עצמו גם 3 שנים אחרי השקת הרכב. איכות החומרים היא ללא תחרות. מסביב לנהג יש משטחי עור משובח, והעץ בקונסולה המרכזית מרגיש איכותי כמו ביאכטת פאר. אי שם בדרום הרכב, מתחת להגה, יש איזשהו פלסטיק לא מהוקצע - אבל אם מצאתם אותו באמת מגיע לכם.

תנוחת הנהיגה נמוכה. המושב של הנהג מתכוונן חשמלית לשלל כיוונים ואפשר להגיע איתו לתנוחות שלא מגיעות מעולם הרכב. אפשר גם להגיע לתנוחת ישיבה מצוינת עם ראות טובה החוצה, חוץ מאשר לאחור שם החלון קטן מדי. מושב הנוסע ממוקם מאוד נמוך ומכתיב תנוחת ישיבה קצת מרוחקת, כזאת שתצמצם מעט את המקום לגבוהים מאחור. גם גג השמש מכרסם מעט במרווח לראש. למרות זאת, בסך הכל, מדובר במכונית מרווחת יחסית.

רכבי פלאג-אין מקבלים הטבת מס מאוד נדיבה מצד המדינה. למה זה מעניין בסעיף תא הנוסעים? כי במחיר של C180  בסיסית למדי, תוכלו לקבל את ה-350e עם כמויות אבזור לא מבוטלות. מעבר לעור על המושבים, לחימום ולעובדה שמושב הנהג חשמלי, ה-C350e היא היחידה בהיצע עם כניסה והנעה ללא מפתח. יש בה גם פנסי LED, מצלמת רוורס וחיישני חנייה היקפיים. אבל הכי חשוב, ל-C350 יש מערכות בטיחות מתבקשות. בקרת שיוט אדפטיבית שעושה עבודה טובה, ניטור רכבים בשטח מת, מערכת להגנה על נוסעים בתאונה ועוד.

אבל לא הכל יופי טופי ב-C. עיקר הביקורת לא מתייחסת ספציפית ל-350e, אלא נוגעת ל-C קלאס באופן כללי. מערכת המולטימדיה מבלבלת ודורשת המון תשומת לב, והנדסת האנוש לא מבריקה. רציתם להפעיל מגבים? תצטרכו לזכור שהמוט שיוצא מצד ימין של ההגה הוא ידית הילוכים... רוצים לכוון את ההגה? הסיכוי שתפרקו יד בניסיונות למצוא את כפתור הכיוון גבוהים מהסיכוי של לפיד להרכיב ממשלה עם החרדים.

את מערכת המולטימדיה אפשר לנהל משלושה מקומות: ההגה, גלגלת תפעול בין המושבים ולוח חלק שנמצא מעל אותו גלגל ומשמש כמו פד של עכבר. לפעמים אפשר לעשות פעולה בכלי אחד אבל לא מהאחר.

לעיתים היד נוגעת בטעות בפד המדובר וגורמת לך להפעיל בטעות איזו מערכת. ובכלל, כמות האפשרויות ומגוון השלבים בכדי להגיע לתפריט הרצוי או לפעולה המצופה ארוכה יותר מליל סדר שכולל קריאה קפדנית של כל ההגדה.

הביקורת האחרונה מכוונת לתא המטען. כתוצאה מהסוללות שהצטרפו בגרסה הזו, ירד הנפח מ-480 ל-335 ליטר. זה עוד טוב ביחס לצורה המוזרה שלו ולבליטה באמצע התא.

נוחות נסיעה

מכיוון שמדובר במכונית מאוד מאובזרת, זוכים הנוסעים למתלי אוויר כחלק מהמחיר - ואלו עושים את עבודתם נאמנה. למערכת מספר מצבים – Comfort, Normal, Sport. בשלושת המצבים המכונית עושה בדיוק מה שמצפים ממנה. במצב ה"נוחות" היא רכה מאוד, אבל באופן מפתיע היא אינה מתנדנדת מדי. היא כן מעבירה אי אלו שיבושים לתא הנוסעים ולא כולם נעלמים בשטח שבין הכביש לגוף הרכב, ועל שיבושים קשים היא יכולה להגיע כמעט לסגירת מתלה. למרות זאת הנוחות באופן כללי מרשימה. במצב ספורט היא הופכת ליותר נוקשה ובעיקר מגיבה הרבה יותר לפני הכביש. היא מצליחה לרכך מהמורות קשות ועדיין מספק נוחות טובה מהצפוי. מצב "נורמאל" כצפוי מעניק שילוב בין השניים.

בידוד רעשי הכביש והדרך נעשה בצורה מעולה. רעשי רוח נשמרים רוב הזמן מחוץ למכונית אך פה ושם ברוחות חזקות נשמעה המיית רוח בתוך הרכב.


 

מנוע ותיבת הילוכים

יחידת ההנעה של ה-350e מורכבת משני מנועים. מנוע הבנזין מפיק 211 כוחות סוס מנפח של 2.0 ליטר. והמנוע החשמלי מפיק 82 כוחות סוס נוספים - יחד מתקבל כוח משולב של 279 כ"ס. המומנט הכולל עומד על למעלה מ-60 קג"מ.

על הכביש המנוע מציע המון כוח והרכב לא מתקשה להאיץ את עצמו בקלילות מפתיעה, למרות משקל עצמי בריא למדי של 1785 ק"ג. אבל הסיפור המרכזי הוא המנוע החשמלי. לאחר טעינה מלאה עומדים לרשות הנהג 30 ק"מ על השעון של תענוג חשמלי בלבד.

לרכב יש 4 מצבים שונים: מצב ראשון הוא מצב היברידי שמנצל את כוחם של שני המנועים באופן היעיל ביותר. מצב שני הוא מצב של נסיעה על חשמל בלבד. מצב שלישי שומר על החשמל ומשתמש רק במנוע הבנזין, על מנת שבעיר יהיה אפשר ליהנות מהחשמל. מצב אחרון הוא מצב טעינה שבו מנוע הבנזין טוען את המנוע החשמלי.

במצב החשמל מתקבלת חבילה שקטה מאוד וחלקה שנעה על גלי המומנט במהירויות עירוניות ובאמת משכיחה את כל צרות הדרך והיום, למעט פקקים בתל אביב ורוכבי אופניים חשמליים. החבילה הזאת נגמרת קצת מהר, ולא עומדת בהבטחת ה-30 ק"מ. אצלנו בנסיעה משולבת היא נגמרה אחרי כ-26 ק"מ, אז לא נהיה קטנוניים.

הביקורת העיקרית שלנו נוגעת לשילוב המערכות ולרהיטות בה הן פועלות. פעמים רבות כניסת המנוע החשמלי לפעולה, בעיקר במהירות נמוכה, הייתה אגרסיבית מדי. תגובת המנוע החשמלי לפקודות מדוושת התאוצה עשויות להיות אגרסיביות וזה עלול לעצבן ולהפריע בתמרוני חניה עדינים. לעיתים, בעיקר בעליות, המערכת לא מחליטה אם היא מספקת את הכוח מהמנוע הרגיל או החשמלי וכך הרכב מתדרדר לו בחוסר תשומת לב עד שהמערכת נכנסת לפעולה (או עד שהנהג מגיב).

צריכת הדלק בכלל המבחן עמדה על כ-13.7 ק"מ לליטר. נציין כי ימי המבחן העמוסים והמאומצים לא הקלו עם הרכב.

התנהגות כביש

במרצדס נמצאים בעולם משל עצמם כשזה נוגע למתחרים. לא ממש מעניין אותם מה קורה בב.מ.וו, או שזה לפחות הרושם שמתקבל מהתנהגות הכביש של ה-C350e. למרצדס אחיזה מאוד גבוהה שנובעת בעיקר מצמיגים בריאים בגודלם. אבל לצד האחיזה הגבוהה לא מתקבלת מכונית שהיא שותפה טובה לנהיגה. הכוח הרב שמגיע ממנוע החשמל מביא את הרכב בקלות למצבי תת היגוי. ניסיונות לצמצם את תת ההיגוי באמצעות העברת המשקל לא מתקבלים בתגובה מיידית. באופן כללי הרכב מרגיש קצת מאולחש. הוא לא מגיב בחדות ולא ממש צולל פנימה לתוך הפניות. ההגה מציע משקל מעולה (במצב ספורט +) אבל הוא חסר תחושה ודיוק שכל כך חשובים לנהיגה מהירה.

אם אתם נוסעים לאט פחות תחושו בהבדל. האחיזה הטובה והקצב האיטי שבו דברים קורים לא יפריעו לכם, ואולי אפילו יסייעו לכם בנסיעתכם הרגועה.

סיכום

אין ספק שמרצדס C350e היא המכונית הטובה ביותר בהיצע של ה-C קלאס. היא נוחה מהאחרות, חסכונית יותר ויש לה יחידת כוח חזקה שגם תחסוך לכם דלק יקר אם העבודה שלכם במרחק סביר מהבית.
היא גם מציעה תא נוסעים מרשים יותר מרוב מתחרותיה ומרגישה מאוד יוקרתית, וזאת במחיר שהוא יוצא דופן עבור הדגם. עבור הקהל שמחפש את סמל היוקרה, ומוכן להתפשר על פעולה לא רהוטה של מערכת ההנעה וכן על התנהגות כביש לא דינאמית במיוחד, ה-C בגרסת ה-350e היא אופציה מאוד נכונה.



לדגמי מרצדס בישראל - מרצדס

למאמר זה התפרסמו 2 תגובות