בעולם הרכב יש צמד מילים שכבר נמאס ממנו לחלוטין: "רק יפנית". הבנו שאתם אוהבים מכוניות אמינות, לגיטימי. אבל גם פורד פוקוס בשני הדורות הראשונים הייתה מאוד אמינה. אבזור? ביונדאי או קיה תמצאו לא פחות.ועדיין, אנשים רבים שתרים אחר רכב מתבצרים בנוסחה היצירתית – "רק יפנית". צמד מילים נוסף שעלה על העצבים מזמן הוא "רק 1600". לא משנה כמה ננסה ונסביר, ישראלי יתקשה לקנות רכב עם מנוע 1.5 או 1.2 טורבו. אז בשביל אלו שעדיין מתעקשים על הנוסחה הותיקה - 1600, אוטומט - לקחנו למבחן מיצובישי לאנסר.
מיצובישי לאנסר היא לא מכונית חדשה. כבר ב-2009 נחת כאן הדור הנוכחי שלה, אבל הייתה לו בעיה. הגרסה ההיא הצטיידה במנוע 1.5 ליטרים שזה אמנם רק 100 סמ"ק מהנוסחה הכל-ישראלית אבל עולם ומלואו בתפיסת העולם של איש ההי-טק שנע בכבישים המאתגרים שבין תל אביב ורמת החייל. הגרסה החדשה חוזרת למיינסטרים עם מנוע 1600 סמ"ק ומיישרת קו עם האני מאמין הלאומי. המנוע מציע 117 כוחות סוס ו-15.7 קג"מ.
מיצובישי לאנסר, בנזין 1.6, 117 כ"ס, 123,000 שקל |
יתרונות | חסרונות |
עיצוב מוצלח | אבזור |
נוחות נסיעה | איכות חומרים |
צריכת דלק | הגה בינוני |
מיצובישי לאנסר. עקב תקלה בצלם אתם זוכים למבחן שכולו תמונות יצרן איכותיות
לעומת המנוע הקודם מדובר בשיפור. הוא לא היה רע ביחס לנפח, ההפך הוא הנכון, אולם, המנוע החדש מספק כוח בדיוק במקומות בהן הקודם איבד אוויר. התניידות במהירות גבוהה ובעיקר עקיפות במהירות גבוהה יהיו קלות ובטוחות יותר. המחיר הוא רעש מתכתי. כל כך הרבה רעש שגם איצטדיון מלא בוובוזלות ישמע כמו איוושה רחוקה ביחס אליו. החיסרון הזה משמעותי בעיקר למי שילחץ את המנוע הזה חזק. מצד שני לכל מי שישקול לרכוש את האוטו, ללא קשר לעוצמת הלחיצה על הגז, יהיה יתרון נוסף - צריכת הדלק. את המבחן בילינו על דוושת התאוצה. הכבישים היו בעיקרם כבישי השומרון ודרום רמת הגולן הריקים והמפותלים, ובכבישים תובעניים אלו הקפדנו להוציא לרכב את המיץ. רק בסוף המבחן נסענו נסיעה בין עירונית רגעה יחסית. למרות כל זאת הרכב סיים את ימי המבחן עם צריכת דלק טובה מאוד של 11.2 קילומטר לכל ליטר. בעומס הצריכה ירדה לכ-9 ק"מ לליטר ובתנאים רגועים האמירה לכ-14 ק"מ לליטר – נתונים מפתיעים לרכב עם מנוע קונבנציונאלי.
פרט העיצוב הבולט בלאנסר הוא הגריל הטרפזי שזכה במסגרת כרום לכל היקפו. הלאנסר לא ממש אוונגרדית אבל מספיק אגרסיבית ומעוצבת. אנחנו די אהבנו את העיצוב ולדעתנו היא מצליחה להיות מעט שונה בתוך עדר מכוניות הליסינג.
נוחות הנסיעה טובה מאוד והרכב שומר על איזור עדין ומוצלח. בתחום העירוני הלאנסר מספיק רכה כדי לבודד את מרבית השיבושים ובנסיעה בין עירונית היא שמרה על ריסון טוב מאוד. אפילו על הכביש המשובש בין רועי ומחולה – אי שם במחוזות האימון המתקדם בבקעה – שמרה הלאנסר על נינוחותם של הנוסעים. רק שיבושים מאוד חדים יחדרו לתא הנוסעים ויטרידו את מנוחתם. בסיכומו של עניין נוחות הנסיעה ניצבת מעל הממוצע בקטגורייה. מרווח הפנים טוב יחסית הן מלפנים והן מאחור.
גם התנהגות הכביש לא רעה. לא מדובר בטורפת אספלט או במכונת נהיגה מושחזת אבל במסגרת הקטגורייה מדובר במכונית מספקת לנהיגה. נהג שירצה להכניס קצת פלפל לנסיעה משפחתית יוכל להנות מהלאנסר. הכניסה לפנייה חדה יחסית ושליטה ברדיוס הפנייה בעזרת דוושת התאוצה אפשרית. הפער מול מכוניות מהנות באמת הוא בתחושות – גם מהשלדה אךבעיקר ההגה שמרגיש קצת ג'וייסטיקי ולא מספיק ישיר / מדוייק.
אבל זה לא ממש מעניין את הרוכש הממוצע. מה שכן יעניין אותו זאת דלות האבזור. במחיר של פוקוס – מאובזרת בכבדות – תקבלו לאנסר שכל אבזורה מסתכם בשליטה מההגה על מערכת השמע, בקרת אקלים ובכמה פריטים שהיו גם בסופר לאנסר אי שם באמצע שנות ה-90. יחד עם איכות חומרים בינונית עקב פסטיקים נוקשים יחסית (ולמרות איכות הרכבה טובה וצבעים נעימים בקבינה) הלאנסר מתקשה להציע איכות חיים שמתקרבת למכוניות המובילות בקטגוריה.
הלאנסר היא מכונית טובה, לא פחות אבל לא יותר. מי שמחפש מכונית עם שאר רוח, אופי אמיתי, או משהו שימשוך מבטים ברחוב כנראה צריך לחפש במקום אחר. אותם אנשים שהנוסחה הנכונה מבחינתם היא מכונית יפנית עם מנוע 1600 סמ"ק צריכים גם צריכים לצרף את הלאנסר לרשימת המכוניות בהן כדאי להם להתעניין.
לדגמי מיצובישי בישראל - מיצובישי