מבחן השוואתי: מיצובישי אאוטלנדר נגד ניסאן אקסטרייל

מבפנים שני הרכבים מרגישים "בסדר". המיצובישי הרגיש טיפה יותר יוקרתי, אבל הוא הגיע ברמת הפרימיום, אז התעלמנו מהעור התפור. העיצוב הכללי של הניסאן מעט יותר מוצלח, בגלל מסך מגע עצום במרכז, אבל הוא מרגיש קצת יותר פשוט מבחינת איכות החומרים.

 
אבזור ותפעול
הניסאן מגיע עם מערכת מולטימדיה בעלת מסך ענקי ומערכת הפעלה של אנדרואיד. פגשנו אותה ברכבים אחרים בעבר, ומדובר במערכת נפלאה ביחס למערכות עם מסכי טאצ' וקל לתפעל אותה תוך כדי נהיגה. קצב העבודה שלה קצת איטי, והמינוס הגדול: היא מגיעה בתוספת תשלום לא זולה.

לאאוטלנדר יש מערכת עם מסך קטן יותר, וקשה יותר לתפעל אותה בנהיגה. מצד שני, יש לה כפתורים פיזיים לווליום, וממשקים מרכזיים וזה יתרון. בסעיף האבזור היתרון של המיצובישי הוא בכניסה והנעה ללא מפתח ומצלמת רוורס. הניסאן מצוייד בגג פנוראמי ענק ובחיישני חנייה מלפנים ומאחור.

בסעיף הבטיחות המיצובישי מגיע עם "מוביל-איי" בהתקנה מקומית, בעוד שבניסאן מערכות הבטיחות - כולל בקרת סטייה מנתיב, שמירת מרחק, זיהוי תמרורים ובלימה אוטונומית - מוטמעת ברכב עצמו. היתרון בסעיף זה מגיע למיצובישי, בגלל מערכת המולטימדיה שכלולה במחיר ולמרות ציוד בטיחות פחות מקיף. במידה ורכשתם את מערכת המולטימדיה של ניסאן, תוסיפו לאקסטרייל עוד כוכב.

מרווח ושימושיות
התשובה לשאלה על שני הרכבים האלו, המבחן הזה וכל השאר היא... 7. בסופו של יום מי שיגיע לקנות אחד מהג'יפונים הללו יעשה את זה בעיקר כי הוא צריך שבעה מושבים. בסכום דומה אפשר לקנות לא מעט רכב פנאי טובים, אבל היחידים שמציעים ניוד של שבעה בני אנוש הם האאוטלנדר והאקס טרייל.

אז נתחיל דווקא עם השורה השלישית. באאוטלנדר הכניסה והיציאה מהשורה האחרונה מאוד נוחה בזכות כיסא שמתקפל ונע על מסילה קדימה. אפשר להושיב גם מבוגרים מאחורה, אם הם ממש ממש קומפקטיים. היתרון החשוב ביותר באאוטלנדר הוא העובדה שגם במצב האחורי ביותר של הכיסאות בשורת המושבים השנייה, עדיין יש מספיק מרווח רגלים בשביל ילד בשורה השלישית.



הכניסה והיציאה מהשורה האחורית באקסטרייל לא נוחה כמו במיצובישי. מצד שני, האקס מציע מושב אחורי גבוה יותר, ואז ניתן לשבת מבלי שהברכיים מגיעות לאוזניים. אך אליה וקוץ בה. כאשר מושבי השורה השנייה ממוקמים בקצה המסילה הם מחסלים לחלוטין את מרווח הרגליים של השורה האחרונה ואז מתקבל רכב בעל 5 מושבים בלבד. הזזה של השורה השניה שלב אחד קדימה על גבי המסילה, מביאה אותה קרוב מדי למושב הקדמי כך ששני מבוגרים בגובה מעט מעל הממוצע יחושו צפיפות אם הם ישבו אחד אחרי השני. השורה השנייה רחבה במעט מהאאוטלנדר ולכן נוחה יותר לישיבה של שלושה.

באאוטלנדר השורה השנייה מזכה מבוגרים בגודל מלא במרווח ראש טוב ומרווח רגלים מצויין. במידה ותזיזו את הכיסא קדימה מדי מרחב הראש מעט יפגע בגלל גג השמש, אבל המרווח לרגליים ישאר טוב כמעט בכל מצב. מושב הנהג מעניק תנוחת ישיבה מאוד גבוהה. התחושה היא שיושבים מעל האוטו ולא בתוכו. ההגה לא נשלף מספיק רחוק והכיסאות מעט ספוגיים וכורסתיים מדי.

בניסאן המושב הקדמי מעט יותר עוטף ויותר קשיח מה שתומך בגוף יותר טוב בנסיעות ארוכות. תנוחת הישיבה יותר עמוקה ברכב.

בסעיף תאי המטען יש למיצובישי יתרון קטן, למרות נתונים פחות טובים על הנייר. לא שהוא יכיל הרבה יותר, אבל כשכל הכיסאות בשימוש גם הפער הקטן הזה יהיה משמעותי.

נוחות נסיעה
כיול המתלים בניסאן ובמיצובישי שונה. האקסטרייל מכוייל על הצד היותר מרוסן ונוקשה בעוד שהמיצובישי יותר רך, אך לא כמו לפני מתיחת הפנים. בתוך העיר דווקא האקסטרייל המרוסן מצליח להעביר פחות שיבושים לתא הנוסעים. בעוד המיצובישי הרך מקפץ על שברים. לדעת הבוחנים שלנו מדובר בתחילת מהלך מתלה קשה שמגיבה בחדות לשיבושים ופגעי אספלט בולטים.

מחוץ לעיר נוחות הנסיעה של שני הרכבים טובה מאוד. שניהם מטפלים בשיבושים בין עירוניים באופן שהוא יותר ממשביע רצון. הרכות של המיצובישי מעגלת לחלוטין פסי חיבור באספלט ושאר מפגעים שנוכחים על כבישינו. הניסאן אמנם יותר מרוסן והוא טיפל בשיבושים יותר ברורה, אבל בכל מקרה מדובר רק ב"דיווח" ולא בתנודות של המרכב.

בידוד הרעשים בשניהם סביר. הניסאן שמגיע רק עם מנוע דיזל, מעביר הרבה רעש מנוע לתא הנוסעים בשיוט ובהאצה. המיצובישי מצידו יותר שקט, אך לא בהרבה, ועיקר התהודה עולה מבתי הגלגלים.

מנוע וביצועים
למבחן התייצבו שתי יחידות הנעה מאוד שונות. למיצובישי מנוע בנזין בנפח 2.0 ליטר עם 150 כוחות סוס, בעוד שלניסאן מנוע דיזל בנפח 1.6 ליטר עם 130 כוחות סוס. לשני המנועים משודכות תיבות אוטומטיות רציפות.

שני המנועים מייצרים מספיק כוח כדי שהרכבים יסעו בהרכב משפחתי מלא מבלי להרגיש חלשים במיוחד, ושניהם לא מצליחים להביא לחגיגה המשפחתית מספיק מחץ בשביל לסיים עקיפות בכביש הררי בקלות.

המיצובישי נושם יותר טוב בסל"ד גבוה, שם גם מרגישים את היתרון שלו בכוחות הסוס. רכב המבחן היה חדש לגמרי (90 ק"מ על השעון) והורגש היטב שלמנוע חסר קצת כוח ביחס למבחנים קודמים שביצענו לו. בתחילת נסיעה הוא יכול להיות טיפה קופצני ולהקפיץ את הסל"ד גבוה מדי ומהר מדי, גם במצב ה"אקו".

עם הכניסה לתחום היעיל של מנוע הדיזל, הניסאן דוהר קדימה במהירות. זה קורה בזכות המומנט הגבוה של מנוע הדיזל (32.6 קג"מ). הוא מתקדם בקצב נחוש כל הדרך עד 4,000 סל"ד שם הוא מאבד אוויר וקצב. נקודת חובה נרשמת למערכת ה"עצור וסע" של האקס טרייל. לוקח לה שנייה להבין שעכשיו צריך להתניע, ועוד שנייה עוברת עד שמגדש הטורבו נכנס לפעולה.

צריכת הדלק, כמובן, נוטה לטובת הניסאן ששותה סולר ביום יום. במבחן המאומץ עמדה צריכת הדלק על 12.7 ק"מ לליטר באקסטרייל לעומת 9.1 במיצובישי. נציין שהאאוטלנדר הגיעה חדשה מהשקית ושבמבחנים קודמים נתוני צריכת הדלק שלה היו מעט יותר טובים. בשיוט נינוח הניסאן עמדה על 18.1 ק"מ מאוד מרשימים לעומת 12.7 של המיצובישי.

התנהגות כביש
האאוטלנדר והאקסטרייל מציעים שניהם אחיזת כביש טובה ושניהם יהיו שותפים מרגיעים לנהיגה משפחתית. אם ממש תלחצו עלינו, נספר שהשלדה של המיצובישי יותר מהנה לנהיגה (עד כמה שהיא מהנה) בזכות נטייה יותר מוחשית להגיב להרפיות דוושה, ומעניקה שליטה יותר גבוהה בשלדת הרכב. הנאה זו נפגעת בגלל הגה קל ולחלוטין לא מתקשר.

הניסאן מרגישה יותר ניטראלית. חוסר הנטייה שלה לתת היגוי ראוי לציון והיא שומרת על הקו באדיקות מפתיעה. גם הזנב לא ייצא ומכאן שמתקבל רכב יותר צפוי, וזה מה שחשוב למשפחות.

 
סיכום
הסיכום פשוט מאוד, וההשוואה בין השניים ברורה. אם אתם מתכוונים להסיע שישה או שבעה נוסעים על בסיס קבוע, וזוג המושבים האחורי אינו מתפקד כ"מושבי חירום" לעיתות צרה, מיצובישי אאוטלנדר הוא הרכב עבורכם בזכות המרווח המוצלח לרגלי היושבים בשורות השנייה והשלישית.

במידה ואתם משתמשים בעיקר בחמישה מושבים, או שאתם מרבים בנסיעות וצריכת הדלק היא שיקול מרכזי עבורכם – ניסאן אקס טרייל יתאים לכם יותר.

בכל מקרה מדובר בשני רכבים מוצלחים שמשלבים היטב את משימת הסעת הנוסעים יחד עם הצורך להראות ג'יפוני וקשוח. נסיעה בטוחה.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות