דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

יונדאי ולוסטר - מבחן רכב

Getting your Trinity Audio player ready...
מאת יתיר דוידוביץ

בסוף שנות השישים הסתובבה בדיחה בארץ על ראש הממשלה דאז, לוי אשכול. אמרו עליו שהוא כל כך הססן ששואלים אותו אם הוא רוצה תה או קפה הוא ביקש חצי תה וחצי קפה. לזכותו של אשכול יש הרבה מה להגיד, אבל שאלה דומה צריך לשאול גם את יונדאי: מה ניסיתם להשיג עם יונדאי ולוסטר, משפחתית פרקטית או קופה ספורטיבית?  מעניין אם התשובה תהיה חצי-חצי או גם וגם.

יונדאי ולוסטר, בנזין 1.6 ליטר, 140 כ"ס, 122,900 שקל

יתרונות

חסרונות

עיצוב מרשים

נוחות בינונית, מרווח מצומצם מאחור

מנוע חזק (אם כי לא ספורטיבי), תיבת הילוכים מעולה

לא ספורטיבית כמו שהיא נראית

שימושיות גבוהה ביחס למכונית קופה

שימושיות נמוכה ביחס למכונית משפחתית

 

לעמוד הדגם בקטלוג iCar: יונדאי ולוסטר


יונדאי ולוסטר. הצד של הקופה / צילומים: יתיר דוידוביץ

עיצוב
מצד אחת היא נראית ספורטיבית. דלת אחת ארוכה בצד הנהג, חלון קטן מאחוריה, גלגלי מגנזיום וגג שמשתפל מטה יוצרים לוק ספורטיבי ומאוד מזוהה עם קטגוריית הקופה. מצד שני... היא נראית פחות או יותר אותו דבר. ידית הדלת האחורית מהצד של הנוסע חבוייה בתוך הדלת וגם מצד זה היא נראית מאוד דינאמית, מבלי לוותר על פרקטיות. התחושה הספורטיבית מתחזקת הודות לפנסי הלד ולצורה החדה בה נחתך החלון האחורי (שמתחיל מעל המושב האחורי).  העיצוב בפנים לא פחות קליל. תאורה כחלחלה ומנהרות בלוח המחוונים משווים לה אווירת ספורט. גם הקונסולה המשתפלת בחדות ויחידת המזגן שנמצאת במרכז נותנות תחושה עדכנית גם אם מעט מצועצע. איכות החומרים בינונית ובדרך כלל תזכו לחוש מגע של פלסטיק פשוט, נוקשה ומחוספס. זה לא משהו נדיר בקטגוריה אבל גם לא מציאה גדולה. איכות ההרכבה מצידה טובה מאוד. בראייה כוללת אפשר להגיד שאם אהבת את העיצוב זה סימן טוב מבחינתך – זה סימן שאתה צעיר.

פרקטיות
מצד אחד ביונדאי מדברים על פרקטיות של משפחתית בגוף של קופה מצד שני אנחנו מדברים עדיין על קופה. כניסה למושב הנהג תהיה נוחה גם לגבוהים בזכות הדלת הגדולה. הישיבה שם תהיה פחות מוצלחת ולמרבית הבוחנים היה קשה להגיע לתנוחת ישיבה נוחה למרות שניתן לכוון את המושב וההגה לכל המימדים. יכול להיות שהסיבה היא משענת הראש ש"דוחפת" את הגוף קדימה מדי. מלבד למשענת הראש, המושב עוטף את הגוף ומספק תמיכה סבירה.

לנוסע לצידו של הנהג יש המון מרווח והוא יכול להתלונן רק על גובה המושב הנמוך. הנוסעים מאחורה מצד אחד זוכים למרווח ברכיים מכובד מאוד אבל יחטפו מהצד השני את הגג ישר לפנים. הביטוי הזה לא ממש מליצי, אנשים בגובה העולה על 175 ס"מ באמת יחטפו. הגג בחלק האחורי הוא ברובו חלון הנמשך אחורה כך שמכת שמש תהיה המכה הראשונה של נוסעים. השנייה תהיה בכל פעם שראשם יזוז באופן אופקי ויתקע בגג האמיתי שהוא מעט נמוך מגובה החלון. למרבה המזל ביונדאי חסכו מאיתנו מושב אמצעי מיותר ושמו במקומו מחזיקי כוסות כך שרק שני מבוגרים יוכלו לשבת שם. ילדים דווקא ניתן להושיב ללא בעיה והמגבלות היחידות יהיו הכנסתם והוצאתם דרך הדלת הצרה וכן חגירת הילד שנמצא רחוק מהדלת. תא המטען גדול יחסית אך סף ההטענה גבוה. בראייה כוללת לא מדובר בפרקטיות של משפחתית אבל ביחס למכוניות הקופה הנמכרות בשוק מדובר ברכב נוח ופרקטי מאין כמותו.

 
אוטו נפלא עם גג מכה...

נוחות ונינוחות
שאלת הפרקטיות-ספורטיביות העסיקה אותי עד שהתחלתי לנסוע. זה לא שהולוסטר מתלבטת בין רכות לנוקשות. יונדאי ולוסטר היא מכונית נוקשה נקודה. בתוואי העירוני הרגיל היא העבירה הרבה מידע אבל לא חבטה. כל זה היה טוב עד שהגעתי לבאמפים בולטים ושברים חדים במיוחד, שם חיכתה לי הולוסטר עם חיוך שטני ואלת בייסבול מוכנה לפעולה. ברגע שנמלטתי מהעיר הנוחות השתפרה גם אם היא עדיין העבירה יותר מידע ממה שציפיתי.

תיבה ומנוע
מצד אחד 140 כוחות סוס במכונית שבעיקר נראית ספורטיבית זה לא משהו שאפשר לרוץ ולספר לחבר'ה. (כנראה שגם נסיעה מהירה מאוד לחבר'ה תהיה מורכבת). מצד שני המנוע והתיבה – ביחד ולחוד, טובים מאוד. המנוע לא יצטיין בשום אספקט אבל הוא עושה הכל טוב. הוא שקט יחסית (למעט בהאצות מאוד חזקות), מספק כוח זמין (אם כי חסרה מדרגת כוח בשביל הכיף), והוא אפילו נשמע לא רע ביחס למנועי 1.6 אחרים. התיבה הרובוטית כפולת המצמדים החדשה של יונדאי, שתושתל בהמשך בדגמים נוספים כמו יונדאי i30 העתידית, מתפקדת בדומה ל-DSG של פולקסווגן ול"פאוור-שיפט" של פורד. זה נאמר בעיקר לחיוב, עם העברת הילוכים שקופה כמעט בכל מצב, וקצת לשלילה עם רעידות במהירות נמוכה. השילוב בין המנוע לתיבה מצליח להיות חסכוני עם כ-9 ק"מ לכל ליטר עם הרגל המאוד כבדה שלנו.

 

התנהגות
התנהגות הכביש של הולוסטר הפתיעה אותי לטובה. לא מדובר בחורכת אספלט וגם לא במתחרה אמיתית להוט-הצ' שונות. ממש לא. אבל היא מצליחה לספק קצת כיף. לזנב, כמו לכלב שובב, יש נטייה לברוח, בין אם מדובר בבלימה חזקה או בפרובוקציה מכוונת. התנהגות הכללית בטוחה וצפוייה בדרך כלל, אך כאשר עוברים למוד של נהיגה אגרסיבית התגובות מפתיעות ובכלל לא פרוגרסיביות. מצד  שני היונדאי לא מעבירה ולו שביב של מידע, לא מההגה ולא מהשלדה, כך שעל הנהג להגיב באיחור בהתאם לשינויי הזווית של הדרך ביחס למראה הקדמית. השילוב הזה מצריך ידיים מהירות ותגובות זריזות או לפחות את השארת בקרת היציבות דולקת. למעט בעיית התחושות (בעיה אקוטית לנהיגה מתקדמת)  מציעה יונדאי ולוסטר יכולת דינאמית לא רעה. היא גם מרגישה קלילה יחסית, מה שמעצים את התחושה הספורטיבית.

סיכום
יונדאי ולוסטר היא בהחלט עוף מוזר, ספורטיבית לא ספורטיבית, משפחתית לא משפחתית. על פניו נראה שיש בה המון מגרעות. אבל כל המגרעות הללו נשארות על הנייר כשמגיעים לולוסטר. היונדאי כמו-קופה היא ממתק לעיניים ומצליחה לספק שיק יחד עם פתרונות פרקטיים מספיק למשפחה צעירה או לאלו שכבר העיפו את הגוזלים מהבית. כאן נכנס גם סעיף התמורה. הולוסטר עולה כמו משפחתית ממוצעת אבל מתחרה מבחינת מראה ומיצוב דווקא במכוניות קופה יקרות יותר ופרקטיות פחות. התשובה לשאלה, בסופו של יום, היא שיונדאי ולוסטר מצליחה להיות גם וגם ושכולם ישארו מרוצים.


לדגמי יונדאי בישראל - יונדאי 

 

למאמר זה התפרסמו 3 תגובות

יעוץ מקצועי חינם לפני קניית רכב
  • צור קשר בוואטסאפ
  • התקשר אלינו

הוספת תגובה

תגובות

תגובות לכתבה

חזור למעלה