דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

דאצ'יה דאסטר אוטומטי - מבחן רכב

Getting your Trinity Audio player ready...
מאת נועם ריין

צילום: הדר קמינסקי

דאצ'יה, מותג הלואו קוסט של רנו, היה עד לאחרונה מותג נישה עבור קהל הלקוחות הישראלי. קשה להתחרות במותגים החזקים והותיקים כאשר היצע הדגמים כולל בעיקר מכוניות ידניות, ופה ושם גם גרסאות רובוטיות עם מצמד יחיד. זה לא אומר שלא נמכרו דאצ'יות בישראל; בשנתיים וחצי האחרונות נמצאו לא מעט ישראלים שהיו מוכנים לוותר על הפינוק של תיבה אוטומטית, בתמורה למכונית זולה משמעותית ממתחרותיה. אבל זו אף פעם לא היתה תחרות "ראש בראש" מול המותגים הפופולאריים, שרכביהם יקרים בעשרות אלפי שקלים.

לעמוד הדגם בקטלוג iCar: דאצ'יה דאסטר


דאצ'יה דאסטר, 1.5 ליטר, טורבו-דיזל, אוטומטי, 109 כ"ס, 99,990 שקל

יתרונות

חסרונות

שימושיות ומרווח

איכות חומרים

צריכת דלק

התנהגות כביש

יכולת שטח

  בטיחות

  דאצ'יה דאסטר

עכשיו זה סוף סוף קורה. דאצ'יה דאסטר, רכב הפנאי הקומפקטי של היצרנית הרומניה, מקבל תיבת הילוכים רובוטית כפולת מצמדים. התיבה הזו משודכת למנוע דיזל, ויחד מדובר באותה יחידת הנעה שזכתה להצלחה רבה ברנו פלואנס ובדגמים אחרים. אז עכשיו, כשנגמרו התירוצים, הגיע הזמן לברר: האם יש סיבה לשלם 140,000 שקל על קיה ספורטז' או יונדאי טוסון, כשבמחיר של 100,000 שקל מקבלים דאסטר חדשה מהניילונים?


עיצוב

מראה חיצוני מרשים נתפס בדרך כלל במאפיין של מכוניות יקרות, אבל יש משהו נאה מאוד בעיצוב של הדאסטר. הוא לא גדול במיוחד, אבל מפגין חזות קשוחה וסגנון מאוד תכליתי וענייני. גם מי שלא מכיר אותו, יוכל לנחש בקלות שמדובר ברכב שטח.

בין גרסת הלורייט, האוטומטית הבסיסית, לבין גרסת הפרסטיז' היקרה יותר (שהיא זאת שהתייצבה למבחן) - קיימים לא מעט הבדלים עיצוביים. בפרסטיז' יש מראות חיצוניות ופסי גגון בצבע אפור מטאלי (שחור בלורייט), חלונות כהים, אגזוז מצופה כרום וחישוקים קלים בעיצוב נאה. אלו משדרגים משמעותית את ההופעה, אך גם בגרסה הבסיסית הדאסטר מצא חן בעינינו.

דאצ'יה דאסטר

תא הנוסעים

מבפנים תמונת המצב מתהפכת. הדאסטר נראה פשוט, זול ומיושן, ולא כי מישהו בדאצ'יה פישל - אלא פשוט מכיוון שזו אחת הדרכים לחסוך בעלויות ולהגיע למחיר רכישה נמוך. הצבעים כהים בכל רחבי תא הנוסעים, והחומרים פשוטים ולא תמיד נעימים למגע. גלגל ההגה הוחלף לאחרונה באחד חדש, שנראה טוב מקודמו וגם נעים בהרבה לאחיזה.

מה שעוד תורם לתחושה הפשוטה זה התפעול והגישה המוזרה לכל מיני מערכות. דוגמאות? בבקשה: מתג כוונון מראות החשמל נמצא מתחת לבלם היד; על ההגה יש שני כפתורים לבקרת השיוט, שמופעלת גם מכפתור נוסף שנמצא מתחת למסך המולטימדיה; המערכת עצמה ממוקמת בגובה נמוך וקשה לצפות במסך בזמן נסיעה או תחת שמש ישירה; כדי לכוונן את גובה כסא הנהג כלפי מעלה יש "להקפיץ" את הישבן באוויר ובמקביל למשוך בידית ברזל מתחת לכסא.

דאצ'יה דאסטר

המנגנון האחרון שהזכרנו פוגע ביכולת למצוא תנוחת נהיגה מתאימה בקלות, וגם היעדר האפשרות לכוונן את גלגל ההגה לעומק היא חסרון משמעותי בהיבט הזה. מצד שני, המצב בגרסה האוטומטית טוב מזה שזכרנו מהדאסטר הידנית - מכיוון שאין צורך להגיע לזווית מדויקת של הברך בלחיצה על דוושת הקלאץ' העמוקה.

דווקא בהיבטים הפרקטיים, דאצ'יה דאסטר מתגלה כרכב נהדר: יש היצע רחב של תאי אחסון, כולל תא כפפות גדול ותא פתוח מעליו, תא מעל ליציאות המיזוג, צמד מחזיקי כוסות מלפנים ועוד אחד מאחור, כיסים בגב המושבים.

המושב האחורי מציע מרווח טוב מאוד, אפילו ל-3 נוסעים. בשל הפשטות של המושב, אין בו קימורי תמיכה לשני הנוסעים הקיצוניים - וכך מנוצל מימד הרוחב במלואו. עוגני ה-ISOFIX סובלים מנגישות בעייתית. תא המטען מציע נפח גדול מאוד, אך המדף הקשיח פוגע בגישה, ואין בו פתרונות שימושיים של ווים או ידיות.

דאצ'יה דאסטר

רשימת האבזור בדאסטר האוטומטי דלה בגרסת הלורייט, אך משתפרת משמעותית בפרסטיז'. הלורייט, הזולה מבין השתיים, כוללת מחשב דרך, 4 חלונות חשמל ומערכת שמע בסיסית עם דיבורית בלוטות' ויחידת שליטה מאחורי ההגה. הפרסטיז' מוסיפה למפרט גם מערכת מולטימדיה דוברת עברית עם ניווט (לא אינטרנטי), בקרת שיוט, חיישני חניה ומצלמת רוורס.

רמת הבטיחות לא עומדת ברף הגבוה אליו הגיעה תעשיית הרכב ב-2017. יש לדאסטר רק 4 כריות אוויר, ללא מערכות אוטונומיות כלשהן, וגם מערכת המובילאיי מוצעת בתוספת תשלום - שכן בגלל מספר כריות האוויר המצומצם הדאסטר לא זכאית להטבת מס עבור המובילאיי.

דאצ'יה דאסטר

נוחות נסיעה

דאצ'יה דאסטר מתאפיין בנסיעה רכה. אולי אפילו רכה מדי, יגידו חלק מהנהגים. כמי שנוסע על רנו מתחילת העשור הקודם, אני מאוד אוהב את הסגנון הזה: הדאסטר סופג מצוין שיבושים קטנים וקצת מתנדנד אחרי שיבושים גדולים, אך לא ברמה שמובילה לפגיעה באחיזת הכביש. הרכינה המשמעותית בסיבובים אמנם מוציאה קצת את הכיף, וגם המושב יכל להציע תמיכה טובה יותר, אך אחרי מאות קילומטרים של נסיעה בתנאים מגוונים אנחנו יכולים לומר בפה מלא: דאצ'יה דאסטר הוא רכב נוח בסך הכל.

בידוד הרעשים הרבה פחות מוצלח. רעש מנוע הדיזל חודר באופן ברור, ואליו מצטרפים גם רעשי רוח וכביש. לפני כמה שנים זו היתה הרמה המקובלת - אך כיום מרבית המתחרים שלו יהיו שקטים יותר.

דאצ'יה דאסטר

מנוע ותיבת הילוכים

את יחידת ההנעה של דאצ'יה דאסטר כבר פגשנו פעמים רבות בעבר. המנוע הזה משמש את דגמי רנו השונים (קליאו סטיישן, פלואנס, גרנד קופה, קדג'אר), קיים גם בניסאן (NV200) ובאירופה אפילו בדגמי מרצדס (A ו-B קלאס). מדובר במנוע מוצלח למדי: יש לו כושר סחיבה מצוין בסל"ד נמוך, הוא מסוגל לנשום גם בסל"ד גבוה, ולמרות שהיציאה מהמקום לא זריזה באופן מיוחד - את עיקר כוחו הוא נותן בתאוצות ביניים, עקיפות, עליות וסחיבת משקלים. דיזל קלאסי.

דאצ'יה דאסטר

אבל גולת הכותרת של המבחן הזה היא תיבת ההילוכים. מדובר בתיבה רובוטית כפולת מצמדים, גם היא מוכרת מדגמי רנו - ויש לה 6 הילוכים ואופי פעולה שהולם את המנוע. היא אמנם לא רהוטה כאן כמו במקומות אחרים, לפעמים סובלת מהשהיה קלה בתגובה ל"קיק-דאון" וגם לא תמיד חלקה לחלוטין בתנועה עירונית, אך למרות זאת מדובר בתיבה מוצלחת. החלפות ההילוכים בדרך כלל חלקות ונעימות, והיא מצליחה למקם את המנוע בתחום היעיל שלו. כמו בתיבות אחרות מסוגה, כמעט ולא מבחינים בעובדה שהיא רובוטית ולא אוטומטית.

דאצ'יה דאסטר

יחד מספקים המנוע והגיר נסיעה נעימה וחלקה רוב הזמן, וגם אם לא מקבלים פה ביצועים מוחצים נוסח מנועי הטורבו - התוצאה בסוף יותר ממספקת. רק צליל הדיזל עלול להפריע מעט למי שהורגל במנועי בנזין.

בתום ימי המבחן, שכללו נהיגה בין עירונית ממושכת אך גם תוואי נסיעה הררי, פקקי תנועה רבים ונהיגת שטח קצרה, עמדה צריכת הדלק על 14.2 ק"מ לליטר.

דאצ'יה דאסטר

התנהגות כביש

מרכז הכובד הגבוה של הדאסטר, יחד עם המתלים הרכים, מייצר התנהגות כביש שאיננה מהמשובחות. הרכינה בסיבובים בולטת מאוד, התקשורת מהשלדה אפסית והנטיה היא לתת היגוי בשל ההנעה הקדמית והמומנט הגבוה יחסית של מנוע הדיזל. כשהקצב עולה מגלים כי האחיזה נגמרת מוקדם מהצפוי, ורק ההגה הפתיע עם תקשורת מסוימת (אך עם משקל כבד באופן תמוה, מה שהפריע בעיר). אפרופו הגה - בתמרוני חניה במהירות נמוכה נשמעו שריקות כאשר ההגה התקרב לסוף מהלכו, ולאחר שבדקנו את העניין בדאסטר נוספת - מסתבר שלא מדובר בתקלה אלא במאפיין של משאבת ההיגוי.

 דאצ'יה דאסטר


יכולת שטח

אחרי שהדאסטר הבהיר שהכבישים ההרריים הם לא סביבת המחיה הטבעית שלו, יצאנו אל ההרים עצמם לתור אחר מרעה. שם הדאסטר מרגיש בבית, למרות ההנעה הקדמית (שהיא היחידה שמוצעת עם תיבה אוטומטית). מהלך המתלה נפלא, ומאפשר להתגבר בקלות יחסית על בורות והצלבות; מרווח הגחון גבוה וזוויות המרכב מעולות, כך שגם בגרסה הזו הדאסטר נותר אחד מרכבי הפנאי הטובים ביותר מחוץ לכביש. מבין אלו שמוצעים עם הנעה קדמית, ייתכן והוא הטוב ביותר.

דאצ'יה דאסטר

סיכום

במהלך המבחן השמענו לא מעט ביקורות כלפי הדאסטר. הוא מרגיש מעט מיושן מבפנים, קצת רועש, לא מאוד מאובזר, לא הכי בטיחותי שיש וגם התנהגות הכביש שלו לא מתעלה. אבל למרות זאת, אנחנו חושבים שמדובר בדיל פשוט מעולה. כל החסרונות שציינו (למעט עניין הבטיחות) נוגעים לעניינים של פינוק והידור. לעומת זאת, היתרונות של הדאסטר הם מתחומי הפרקטיקה, ההגיון והיעילות: הוא מרווח ושימושי, נוח לנסיעה, חזק וחסכוני בדלק. או במילים אחרות - אם אתם עובדים עם הראש ולא רק עם הרגש, תוכלו לגלות בקלות שיש כאן מציאה אמיתית. 

דאצ'יה דאסטר

במחיר שנמוך מזה של יונדאי i20 וטויוטה יאריס חדשות, וגם נמוך מזה של מאזדה CX5 או קיה ספורטז' בני 3-4 שנים, תקבלו כאן רכב פנאי חדש מהאריזה, עם איכויות לא מבוטלות בנושאים החשובים. להערכתנו, צריך לא מעט מאמצי שכנוע כדי לגרום לצרכן לשלם עוד 40,000-50,000 שקל על אחד מהמתחרים החדשים שלו.

לדגמי דאצ'יה בישראל - דאצ'יה

למאמר זה התפרסמו 1 תגובות

יעוץ מקצועי חינם לפני קניית רכב
  • צור קשר בוואטסאפ
  • התקשר אלינו
חזור למעלה