דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

ראיון: נועם קום, יו"ר פורום נוהגים הייטק

Getting your Trinity Audio player ready...



לא היינו חושבים שקיבוצניק צנוע עם חיוך מבויש הוא אחד המנהיגים הבולטים בשוק הליסינג ההייטקי הישראלי. אבל הכירו אותו: נועם קום, 56, נולד וגדל בקיבוץ סעד הדתי. "כבר מילדות נמשכתי לטרקטורים ולמכוניות," מספר קום בראיון מיוחד ל-iCar, אבל אמרו לי - בוא תעבוד ברפת". האיש בחר אחרת ומהר מאוד מצא את עצמו במוסך הגדול של הקיבוץ - שם למד את המקצוע לפני ולפנים. בשנות העשרים שלו עזב את הקיבוץ והחל לעבוד במוסך המרכזי של פיאט. משם פנתה הקריירה לגינון ואחר כך - למחשבים.

בסוף שנות השמונים, הימים המוקדמים של מהפכת המחשבים, עבד נועם קום כטכנאי של מערכות IBM ב"לרגו", שם החל את דרכו בעולם ההייטק. וגם - תחום הרכב בהייטק. מהר מאוד הבינו נועם ואנשי המחשבים שעולם ההייטק צריך המון מכוניות. האיש השלים את כל ההכשרות וההסמכות הנדרשות והפך להיות מנהל צי הרכב של חברת לרגו.



למה חברות ההייטק עברו לשימוש ברכבי ליסינג?
"בשנות השמונים העסק עבד על רכישות ותפעול עצמי של המכוניות. בסוף שנות השמונים, כשעסקי הליסינג מאוד גדלו, התעוררה בעיית אשראי - בעיות של עסק. לרגו למשל היתה צריכה לרכוש הרבה מחשבים, להשקיע הרבה במלאי ובהון העצמי של ציוד - וגם לקנות מכוניות. שיטת הליסינג היבשה (עסקת ליסינג שאינה כוללת רכיבי אחזקה, כמו טיפולים ותיקונים, ביטוחים ורישוי, א.ב) היתה נפוצה בקיבוצים והיה לי רעיון - להכניס את שיטת הרכש בליסינג למגזר העסקי.

"אפשר לומר שהיינו אחת החברות הראשונות בארץ שעברו לרעיון הליסינג. היה מדובר בצי שנוסע הרבה קילומטרים לשנה, ששעת עבודה של טכנאי קיבלה משמעות וניהול תקציב מדויק עם צי רכב בבעלותך היה קשה. למי שעבד ככה היו פספוסים גדולים. גם היה צריך פתאום במכרזים לדעת כמה יעלה העובד וכמה עולה הרכב שלו. בשיטת הליסינג זה היה הרבה יותר קל. את הפיילוט על הליסינג עשינו עם חברת אוטורץ, לימים בבעלות אלבר.

"אחרי שרכשנו מכוניות באמצעות עסקאות ליסינג יבשות, עברנו לעסקאות מלאות תפעוליות. ככל שהנסיון שלנו גבר ידענו לתמחר, מה כדאי לנו ומה לא כדאי".

בין שלל העיסוקים שלך, אתה משמש יו"ר פורום נוהגים הייטק, מה הוליד אותו?
"את הפורום יזמה חברת אינטל, וזה קרה בעקבות תאונה קטלנית בחברה. תוך כדי תנועה כמנהל צי רכב בהייטק נתקלתי בתאונות, בחשיפה של העובדים למעורבות בתאונות. אנשים בהייטק נוסעים המון ובשעות מסוכנות. בעקבות התאונה באינטל התאגדנו, חברות ההייטק המובילות, לפעול בחזית אחת לקידום הבטיחות".

במה עוסק הפורום?
"הבנו בפורום שבטיחות צריכה להשתלב בהחלטות כלכליות של עלות-תועלת. תחת הפורום יצרנו קמפיינים כמו 'בטיחות לא בכל קבוצת מחיר', עבדנו מול הרגולטורים, חברות הליסינג ויבואני הרכב, כדי לקדם את הבטיחות. בעקבות פעילויות שלנו היבואנים שינו את סטנדרט הבטיחות במכוניות שלהם - גם אלה שמיועדות לליסינג - וספגו חלק מהעלויות.

"החלטנו בפורום על מטרה נוספת - איכות הסביבה. הפעילות בפורום הזה היא תמיד בהתנדבות".

מהנסיון הרחב שלך בפורום ובהתמודדות עם נהגים ועם תאונות, מה המסקנות שלך בענייני הבטיחות?
"מחקר שלי על כריות אוויר ב-1997 שינה את כל תורת פינוי הנפגעים במדינת ישראל. אחת משאלות המחקר היתה על היעילות והחסרונות של כריות אוויר. בחסרונות נכנס ההיבט הרפואי. היו עדויות של אנשים שנפגעו כשכרית אוויר התפוצצה עליהם. מצאתי שחייב להיות אבחון רפואי נפרד בתאונה למי שנפגע וכרית האוויר נפתחה מולו.

"בגלל שמדובר בפגיעות הדף, ולא בחתכים שנראים לעין. הרבה פעמים מדובר בשטפי דם פנימיים, נשימה של הגזים הרעילים, הדף, פגיעות פה ולסת וגם פגיעות שמיעה בגלל רעש מאוד גדול בפתיחת הכרית. שאלתי את פרופ' ריבקין, מנהל מחלקת הטראומה של הדסה - האם נפגעים שנפתחה להם ברכב כרית אוויר, מאובחנים אחרת מאלה שלא נפתחה אצלם כרית אוויר. ענה לי ריבקין שאין לו מושג על מה אני מדבר".


כריות אוויר. פתרון יעיל, אך עלול להיות מסוכן / צילום: EuroNCAP

מה עשית?
"קצת הכנסתי אותו לנושא הזה. הבאתי לו את מקורות המידע וייאמר לזכותו שהוא לקחת את זה בצורה מאוד מקצועית. הוא זימן את מד"א ונתן הנחייה שבטופס חולה/נפגע שמד"א מעביר עם החולה - לציין אם נפתחה כרית האוויר. בשנת 2004 כבר עשיתי להם הדגמה חיה בעזרת יונדאי - מה קורה באוטו כשנפתחת כרית אוויר. עם הזמן למדנו עוד, בין היתר על כך שללא חגורת בטיחות זה פתרון שהורג".

איך מעודדים נהיגה בטיחותית בקהלי הליסינג?
"פורום נוהגים הייטק ערך ב-2007 מחקר ראשון בישראל בציי רכב, על מעורבות רכבי ליסינג בתאונות. את המחקר הובילה ד"ר טובה רוזנבלום מהמכללה למנהל. עשינו ניתוח של תאונות דרכים במשך שנה באינטל, מטריקס, מוטורולה ונייס. החוקרים הגיעו לממצאים מאוד מעניינים - המאפיינים של התאונות בכל החברות היו זהים - בעיקר בעיות של היסחי דעת, הסיבה העיקרית היא אי שמירת מרחק, השנייה היא נסיעה לאחור ותמרוני חניה, והשלישית היא סטייה מנתיב. רק הסיבות האלה היוו 68% מהתאונות.

אז מה עושים מול הבעיות הממוקדות האלה?
"שני אופנים: הדרכה ממוקדת של הנהגים, הגברת מודעות - דרך האינטרנט, במיילים, בהדרכות מעשיות והרצאות. אבל בעיקר עשינו מהפך באמצעות טכנולוגיה. מערכות התראה, כמו מוביל-איי, דחפנו את הנושא הזה כך שיהיו הטבות במס, לעודד את הציבור להשתמש במערכות האלה. יותר ויותר חברות כבר מטמיעות את המערכות. בשנת 2014 ראינו מהלך מאוד משמעותי של כניסת מערכות".

יש תוצאות?
"אנחנו רואים תוצאות אפקטיביות מאוד. ירידה בתאונות בצורה משמעותית, מודעות יותר גבוהה, זה בהחלט עוזר".

אותן שלוש סיבות נכונות על הכביש, גם מחוץ להייטק ולליסינג?
"בהחלט כן. אין ספק שבעיית היסח הדעת היא גורם משמעותי. היום, עם כל המסיחים שיש לך, טלפונים, התעסקות במכשיר ניווט - זה גורם מאוד משפיע. ואין ספק שמה שקורה אצלנו קורה גם אצל אחרים".


הסחות דעת הן גורם מרכזי לתאונות / צילום: וולוו

איך מעודדים נהיגה חסכונית?
"היתה לנו (בחברת מטריקס, א.ב) תוכנית ב-2012 שבה נתנו לעובדים מחצית מהחיסכון. בשנה ההיא הוחזרו לעובדים כ-160 אלף שקל. גם היום, במטריקס, אנחנו נותנים לכל עובד מדד חודשי לדלק - אתה יודע כמה נסעת, כמה חסכת. יש הקצבה שנתית למספר של קילומטרים. יש גם את נושא העידוד למכוניות חסכוניות. גם רפורמת המיסוי הירוק עשתה לנו את העבודה בכך שהכניסה מכוניות עם דירוג ירוק אפקטיבי, שזה פועל יוצא של מכונית חסכונית".

עם כל זה, נושא המכוניות החשמליות ואפילו ההיברידיות לא ממש תופס בליסינג, למה?
"אנחנו דווקא מנסים להטמיע שימוש במכוניות היברידיות וחשמליות. היינו הראשונים בפיילוט של בטר פלייס - היו לנו 50 מכוניות חשמליות. זה היה פרויקט מוצלח למי שזה התאים - בעיקר מי שיש לו עמדת הטענה. השימוש במכוניות האלה חסך לנו הרבה כסף וגלגלנו את החסכון לעובד.

"המכוניות ההיברידיות לא מאוד פופולריות; הן פחות נוחות לשימוש ויותר מורכבות לתפעול. העלויות שלהן בדרך כלל יותר גבוהות. המכוניות האלה, וגם אופציות הדיזל, כדאיות בדרך כלל למי שעובר 35,000 קילומטרים בשנה".

ולמה דגמי המכוניות ההיברידיות הנטענות - פלאג אין - לא תפסו?
"מכמה סיבות. קודם כל, המכונית יקרה משמעותית ויש גם את מגבלת עמדת הטעינה הנדרשת להתקנה. לא כל אחד יכול להתקין בבית עמדת טעינה. מעבר לזה יש גם את עניין ירידת הערך הלא ידוע. בכל מקרה, אם הטבת המס על מכוניות היברידיות תתבטל - ייקבר כל נושא הרכב ההיברידי.


מיצובישי אאוטלנדר PHEV החשמלי. לא תפס בליסינג / צילום: אסף בר-שי

אומרים שרכבי ליסינג הם רכבי השטח הטובים ביותר. הנהגים באמת הורסים את המכוניות? האם כדאי בכלל לקנות מכונית משומשת מליסינג?
"אני אומר לך מנסיון, באופן ברור ומוחלט: משתלם לקנות מכונית מהליסינג, מכמה סיבות: בציים שלנו (ציי ההייטק, א.ב), רמת התחזוקה מאוד גבוהה, כזו שבן אדם פרטי לא עושה. הסטנדרטים מאוד גבוהים - טיפולים במוסכי היבואן ברוב המקרים, בקרה של קציני בטיחות על ביצועי הטיפולים, מידע על סוגי החלפים שנעשה בהם שימוש, מעקב על תאונות, בקרה על רמת התיקון. יש סיפורים, אני לא אומר שלא, אבל זה קורה בחברות שאין בהן קציני בטיחות ואין על המכוניות שלהן פיקוח מספיק. איפה שיש קצין בטיחות, מתוקף חוק הוא חייב לבקר ולפקח על התיקון.

"יתרון מאוד משמעותי לרכבי ליסינג הוא שאתה יודע מי הבעלים של הרכב. אתה יכול לקבל את כל ההיסטוריה של הרכב, שזה דבר שבן אדם פרטי אף פעם לא יגיד לך. אתה יכול לקחת את המכונית לבדיקה, אתה מקבל גם אחריות על הרכב. מנסיון שלי מול עובדים שלוקחים את המכונית - יש כמעט 90% של לקוחות מרוצים שחוזרים. צריך לזכור גם שחברת הליסינג מוכרת לך את המכונית אחרי הנחה משמעותית. את ההנחה תוכל להעביר אחר כך כדי למכור בקלות את המכונית בשלב הבא.

אבל מכונית הליסינג הרי לא שייכת לנהג, ולכן פחות אכפת לו ממנה, לא?
"יש מיתוס שמכונית הליסינג היא מכונית השטח הטובה בישראל. אני חייב להבהיר: בציי ההייטק המסודרים אין דבר כזה. יש קריטריונים, יש נוהלים, יש מחויבות של כל עובד, ואם הוא יעשה שטויות ויהפוך את המכונית שלו למכונית שטח, הוא ישלם על כל נזק שהיא תחטוף, מרכב תחתון, נזקים עקיפים, עובדים אצלנו משלמים על כל נזק תאונתי שנגרם לרכב. יש להם אחריות.

"יש גם את עניין הייצוגיות. הרכבים נוסעים משולטים, יודעים מי נוהג בהם, נכנס גם החוק הזה של חובת דיווח, כך שהמצב כבר לא מה שהיה. המקרים האלה הם תפוחים רקובים. גם טיפולי השמש (כינוי למצב של מכונית שמגיעה לטיפול במוסך, ובמקום זאת חונה בחוץ בשמש, א.ב) - זו היתה תופעה, אבל היום לא נתקלים בזה".

אנחנו שומעים מקרים שבהם מכונית מקבלת במוסך יחס שונה אם היא לא מגיעה מאדם פרטי אלא מחברה.
"יש מקרים, אבל אני יכול להגיד לך שאצלנו בציי ההייטק אנחנו מבקשים לדעת כל טיפול לאן הרכב נכנס, באיזה מוסך הוא היה, ובמקרים שיש לנו חשד אנחנו מבקשים לראות גם חשבונית טיפול. יש לנו קשר עם המוסכים ואנחנו יודעים מי הספקים של מכוניות הליסינג שלנו. אם מחר מכונית תעשה תאונה, אצטרך לתת דין וחשבון אם עשיתי כל מה שצריך כדי למנוע אותה. יש לי ערוץ ישיר למוסך, לראות מה נעשה.

עד כמה אפקטיבי ה"מלשינון"?
"בעניין המלשינון, חוק הדיווח, אני יכול לומר לך שאחוז התלונות הממוצע עומד על 10% מהמכוניות בכל שנה. מרבית התלונות הן אנונימיות, כך שהרבה פעמים קשה לברר אותן. בסך הכל הרעיון הוא אפקטיבי אבל מאוד בעייתי. הכותרת היא המדבקה המחייבת, יש לי מדבקה, אני ייצוגי לחברה, מישהו פותח עלי עיניים'. אני אוהב לקבל את הדיווחים כדי לטפל בזה נכון. אצלנו זה תחקיר של קצין בטיחות מול הנהג, הסקת מסקנות, מתייחסים לכל תלונה בכובד ראש - למרות שאנחנו נתקלים הרבה פעמים בתלונות קנטרניות. היו לנו מקרים שלקחנו לעובדים את הרכב. בסך הכל זה עושה את העבודה.

"הבעיה בעניין הזה היא האלמנט הבטיחותי - זה מחייב את המתלונן במקרים מסוימים לנהוג בניגוד לחוק, בזה שהוא צריך לרשום מספר. אני הצעתי בעבר בוועדת הכלכלה שיהיה מוקד ארצי במספר אחיד. הרעיון היה מעשי, אבל היה צריך לנהל מכרז שמשרד התחבורה אמר שהוא אינו בנוי לנהל מכרז כזה. בסופו של דבר, למרות הבעיות והטענות, זה כלי אפקטיבי שנותן את הפתרון.


איך אני נוהג? / צילום: יתיר דוידוביץ

אילו מכוניות מתאימות פחות לליסינג?
"מכוניות שנוסעות הרבה, מכוניות מסחריות, מכוניות מנהלים יוקרתיות".

למה מכוניות יקרות משתלמות פחות בליסינג?
"רעיון הליסינג מאוד מחושב - בכמה אני קונה את המכונית ובכמה אני חושב שאמכור אותה. מחשבות שגם אני תמיד מנסה לעשות, כמנהל צי. אם אני צריך לעבווד על תקציב - מאוד קשה לי בלי לעשות את ההערכות האלה. חברות ליסינג יודעות לעשות את החישוב שלהן בצורה יותר מדויקת. במכוניות מנהלים יוקרתיות קשה יותר להעריך מה יהיה ערכן כשיימכרו ולכן מרכיב הסיכון גדול יותר בחישוב עלות הליסינג".

אחרי התייקרות שווי השימוש, האם כדאי לעובד הייטק לקחת מכונית מהעבודה?
"חייבים להפנים בהייטק - עובד שמקבל מכונית ממקום העבודה משלם את שכירות הליסינג והדלק, כ-3,500-3,700 שקלים בחודש. מעבר לזה זוקפים את שווי השימוש - כ-3,200 שקלים שנזקפים כהכנסה. העלות נטו לעובד היא כ-4,200 שקלים לחודש על מכונית צמודה משפחתית. נקודת האיזון לכדאיות במודל הזה היא מי שנוסע מעל 25,000 קילומטרים בשנה. אני לא מתייחס כמובן לעובדי מדינה והמגזר הציבורי, שמשלמים על הרכב רק את שווי השימוש. אם המס השולי הוא 50%, הם משלמים בערך 1,500 שקלים. ברור שלהם זה כן משתלם".

אם הליסינג כל כך יקר לעובדי ההייטק, למה רבים ממשיכים לקחת מכונית בליסינג?
"יש את הנוחות, לא צריך לטפל במכונית, חוסכים את כל ההתעסקות. הדור של היום לא יודע כבר לתחזק מכונית"

עד כמה תופס הליסינג הפרטי בציבור, האם הוא מחליף את הליסינג התפעולי?
"שוק הליסינג בצמיחה, למרות שיש ירידה במינון של רכבי ליסינג תפעולי ממקום העבודה, כי יש גידול בביקוש למסלול הפרטי. כל עוד אין פתרונות הסעה המונית טובים במדינה, ואין אלטרנטיבות טובות, עובדים ימשיכו לקחת מכונית בליסינג. אנשים גרים בפריפריה וצריכים להגיע למקום העבודה. המדינה לא מעודדת את החלופות כי מכוניות פרטיות הן פרה חולבת - יותר מ-30 מיליארד שקלים בשנה. לליסינג היקר מהעבודה יש כבר חלופות, מסלול עוקף שווי שימוש. יש זליגה החוצה למסלולים מקבילים - מקדמה נמוכה למכונית כמעט זהה לזו שאתה מקבל מהעבודה, במסלולים מאוד אטרקטיביים. אני רואה זליגה של 10% - 15% שעוברים למסלולים החלופיים".

למאמר זה התפרסמו 6 תגובות

יעוץ מקצועי חינם לפני קניית רכב
  • צור קשר בוואטסאפ
  • התקשר אלינו

הוספת תגובה

תגובות

תגובות לכתבה

חזור למעלה