מכוניות קטנות עד 50,000 שקל: מה כדאי לקנות?

רבות נכתב על המהפכה בשוק המכוניות הקטנות. אם בעבר הקרוב מכונית קטנה עלתה כמעט כמו משפחתית, כיום ניתן לקנות בישראל מכונית קטנטנה וחדשה לחלוטין עם גיר ידני כבר ב-60,000 שקל (סוזוקי אלטו או יונדאי i10), אותה אחת עם תיבה אוטומטית ב-70 אלף ואפילו סופר מיני נוחה ומרווחת עם תיבה ידנית בכ-75,000 שקל (פורד פיאסטה, סקודה פאביה). המכוניות הללו נותנות מענה למגוון רחב של לקוחות, ומותירות את חברות הליסינג עם מלאי גדול של מכוניות קטנות, אוטומטיות ומרווחות יחסית שנמכרות במחירים נמוכים. המכוניות שמצטברות במגרשים, וגם אצל לקוחות פרטיים, יכולות לתת מענה למי שזקוק למכונית אוטומטית לנסיעות בין עירוניות, ויכולות לשמש גם כרכב שני עבור משפחה עם ילדים. סקרנו את מכוניות הסופר מיני הנפוצות בישראל, ולא שכחנו להתייחס למאפיינים החשובים של רכישת מכונית מיד שניה: אמינות, בטיחות וכמובן צריכת דלק.

קיצורי דרך: דייהטסו סיריון, יונדאי גטס, פיאט גרנדה פונטו, ניסאן מייקרה, סוזוקי סוויפט, פיג'ו 207.

דייהטסו סיריון 2009

הסיריון הראשונה שהגיעה לארץ בשנת 1999 היתה מכונית קטנה וצפופה, והיא נמכרה בדרך כלל עם מנועי 1,000 סמ"ק חלשים. החל משנת 2006 שווק בישראל הדור השני של הסיריון, שמתאפיין במימדים נדיבים יותר ובמנועים זריזים ושמחים. כיום המותג דייהטסו כבר לא נמכר בארץ, אך הסיריון נפוצה מאוד על כבישי ישראל. הסיריון מבוססת על מכלולים של טויוטה יאריס והיא הרבה יותר זולה ממנה - בסכום של 50 אלף שקל (שנמוך משמעותית מהמחירון) תוכלו למצוא סיריון משנת 2009 עם קילומטראז' סביר. רוב ההיצע מגיע מציי רכב, אך יש בשוק גם מכוניות מבעלות פרטית.

למשפחה: תא הנוסעים של הסיריון מרווח ביחס לגודלה החיצוני, ונוסעים בוגרים יצליחו להסתדר בו בזכות מימד הגובה הנדיב. סביבת הנהג מעוצבת באופן ייחודי (ויהיו שיגידו מוזר), כך שצריך להסתגל אליה. שפע של תאי אחסון הם יתרון משמעותי שמחזיקה הדייהטסו, והם מצליחים לכפר במעט על תא המטען הקטן (225 ליטר). בקיפול המושבים יתקבל נפח הטענה ענק. דגמי 2009 מצוידים ב-4 כריות אוויר ובמערכת בקרת יציבות אלקטרונית, שהקנו לסיריון ציון של 4 כוכבים מתוך 5 במבחן הריסוק.

לנהג: הביצועים טובים, במיוחד בעיר, והסיריון מרגישה זריזה ונמרצת. בטיפוס הררי יהיה לה קצת יותר קשה. התנהגות הכביש סולידית ובטוחה, אך מרכז הכובד הגבוה מתנדנד בסיבובים ומחייב נהיגה זהירה ואחראית. בידוד הרעשים של המכונית אינו מספק ונוחות הנסיעה בינונית.

לחשבון הבנק: הסיריון מפגינה אמינות טובה, כפי שמשתקף בסקרי אמינות בין לאומיים וגם מחוות הדעת של הלקוחות בישראל. העובדה כי היצרן הפסיק לשווק את המכוניות לא אמורה להקשות על הטיפול ברכב: ע"פ חוק מחויב היבואן להחזיק מלאי של חלפים למשך 7 שנים מיום עליית המכונית האחרונה על הכביש, כך שעד שנת 2018 אין סיבה לדאגה - וגם לאחר מכן יהיה כנראה מלאי זמין של חלפים במגרשי הפירוק. ירידת הערך החזקה של השנים הראשונות נגרמה בשל הוזלת המחירים של מכוניות המיני החדשות, ובשנים הבאות היא צפויה להתמתן. מחירי הרכישה, עלויות האחזקה, צריכת הדלק הנמוכה ופער המחירים מול טויוטה יאריס המקבילה – כל אלו הופכים את הסיריון למכונית שעושה נעים בכיס.

צריכת דלק (בק"מ לליטר, ע"פ נתוני היצרן(: עירונית: 11.6, בין עירונית: 20, משולבת: 15.6.

בשורה התחתונה: עיקר היתרונות של הסיריון מתבטאים במרווח הפנים ובנסיעה העירונית, כך שהיא תהיה משתלמת כרכב שני במשפחה שנועד לאיסוף והחזרה של הילדים.

יונדאי גטס 2009-2010

יונדאי גטס הגיעה לארץ בשנת 2003, והפכה מהר מאוד לחביבת חברות הליסינג וההשכרה. מה שהביא אותה לשם היה בעיקר תמחור אטרקטיבי מצידו של היבואן, אבל לא רק: הגטס מציעה מתכון פשוט ויעיל של מכונית קטנה, אוטומטית, אמינה וזולה לאחזקה. נדיר למצוא בשוק מכוניות ממודל 2010, ונדיר עוד יותר למצוא אחת מבעלות פרטית. מצד שני, ההיצע העצום שהגיע מציי הרכב מאפשר לבחור בקפידה את הרכב ולא להתפשר על קילומטראז' ומצב מכאני. בהתחשב במחירים הנמוכים (דגמי 2009 נמכרים ב-40 אלף ומטה), הגטס היא אופציה שכדאי לשקול ברצינות.

למשפחה: הגטס סבירה ברוב הפרמטרים. מרווח הפנים מאפשר נסיעה של ארבעה מבוגרים, וגם שני כסאות בטיחות לא גדולים יסתדרו מאחור. עם זאת, הגטס היא מכונית מיושנת ביחס למתחרות שנסקרו כאן – וזה מתבטא בנחיתות יחסית בתחום הנוחות והמרווח. תא המטען קטן יחסית (254 ליטר). רמת הבטיחות נמוכה בחלק מהגרסאות: היו שנים שהגטס נמכרה עם כרית אוויר אחת וללא ABS! מומלץ לבחור בגרסאות שצוידו במלוא האבזור הבטיחותי, גם אם אלו נדירות יותר. בקרת יציבות קיימת בחלק מהדגמים לאחר שנת 2008, וציון הריסוק עומד על 4 כוכבים – לא רע, אך הוא תקף רק למכוניות עם 4 כריות אוויר.

לנהג: שעמום מתמשך. אם אתם מחפשים רכב שיקח אתכם מנקודה אחת לשניה, הגטס תעשה את העבודה בלי טענות. אם תרצו קצת יותר, לא בטוח שתקבלו: המנוע לא מאוד חזק, ותיבת ההילוכים מגלה עייפות קלה ומשתהה בהורדת ההילוכים. הנאה מנהיגה? לא כאן, מצטערים.

לחשבון הבנק: זה הסעיף שבגללו קונים יונדאי גטס. מחירי הרכישה נמוכים, והגטס נסחרת עמוק מתחת למחירון. ירידת הערך לא נבלמת עם השנים, כך שעדיף לקחת רכב ישן יותר שספג את מרבית אובדן הערך. האמינות טובה למדי (כל עוד הרכב לא עבר קילומטראז' גבוה - שימו לב!), וגם אם יש תקלות – בדרך כלל עלויות התיקון נמוכות. צריכת הדלק השתפרה במתיחת הפנים של 2006, אך היא עדיין לא נמוכה ביחס לקטגוריה.

צריכת דלק (בק"מ לליטר, ע"פ נתוני היצרן(: עירונית: 10.9, בין עירונית: 20, משולבת: 15.3.

בשורה התחתונה: מכונית זולה. למי שמוכן להתפשר על האיכות לטובת המחיר.

פיאט גרנדה פונטו 2009-2010

אם יונדאי גטס היא מלכת חברות הליסינג, פיאט גרנדה פונטו היא נסיכת חברות ההשכרה. הגרנדה פונטו משווקת בשנתיים האחרונות במקביל לפונטו איבו - הגרסה ה"מהודרת" שמיועדת ללקוחות פרטיים. את הגרנדה ניתן להשיג עם מנועי 1,200 ותיבה ידנית או עם מנועי 1,400 ותיבה רובוטית; ב-50 אלף תוכלו לקנות אחת רובוטית ממודל 2009 (דגמי 2010 במחיר הזה יהיו בדרך כלל עם קילומטראז' גבוה), ואם תתפשרו על תיבה ידנית תוכלו להתקדם בשנתון או למצוא אחת מבעלות פרטית באותו המחיר.

למשפחה: גרנדה גרנדה. הפונטו היא מכונית גדולה מבחוץ וגם מבפנים. מרווח הפנים מצוין ביחס למכוניות סופר מיני, וגם תא המטען לא רע (268 ליטרים ומבנה עמוק ונוח). בעלי משפחות ירגישו מחסור בתאי אחסון בחלל הרכב. רמת הבטיחות טובה מאוד, אבל רק בגרסת ה-Dynamic המאובזרת (שלא הגיעה לחברות הליסינג). גרסה זו מצוידת ב-6 כריות אוויר, בעוד ציי הרכב רכשו את גרסת ה-Active עם 2 כריות אוויר בלבד. בקרת יציבות קיימת בכלל הגרסאות משנת 2010. ציון הריסוק עומד על 5 כוכבים מרשימים, אך אלו תקפים רק כאשר המכונית מצוידת במלוא האבזור הבטיחותי.

לנהג: לא כל כך גרנדה. שני המנועים חלשים יחסית, אך במנוע הגדול המצב סביר בזכות התיבה הרובוטית שמעבירה את הכח לגלגלים באופן ישיר, בניגוד לתיבות אוטומטיות שפוגעות בביצועים. אותה תיבה רובוטית עלולה להפריע למי שמצפה לנוחות של מכונית אוטומטית, שכן החלפת ההילוכים מלווה בטלטול מרגיז של הרכב, בדומה לשחרור קלאץ' של נהג לא מיומן. ניתן להתרגל לכך ולצמצם את הנדנוד על ידי הרפיה רגעית מדוושת הגז. נוחות הנסיעה בגרנדה פונטו טובה, וכך גם התנהגות הכביש שמרגישה אירופאית ומהודקת. בתוך העיר הפונטו שוחה כמו דג במים: ההגה מקבל תגבור נוסף בלחיצה על כפתור "City", והופך את החניה למשימה פשוטה וקלה.

לחשבון הבנק: ככה סופר מיני צריכה להיות: חסכונית, זולה לרכישה, זולה לאחזקה. הפונטו מאבדת ערך במהירות, ולכן תהיה משתלמת לקניה - אך פחות משתלמת במכירה עתידית. מכוניות בבעלות פרטית זוכות ליחס סלחני בשוק המשומשות, אך גם הן יאבדו מערכן במהירות בשל התחרות החזקה בין ציי הרכב. צריכת הדלק טובה מאוד בזכות התיבה הרובוטית. האמינות טובה מכפי שנהוג לחשוב על מכוניות של פיאט. ליקויים עלולים להופיע במערכת החשמל, ההיגוי ובדיפוני הפנים של הרכב - לכן חשוב להקפיד ולקנות רכב שתוחזק כראוי. עלות הטיפולים והתיקונים נמוכה גם אם מטפלים במוסכי היבואן.

צריכת דלק בגרסת ה-1.4 הרובוטית (בק"מ לליטר, ע"פ נתוני היצרן(: עירונית: 14.7, בין עירונית: 20, משולבת: 17.

בשורה התחתונה: מי שמאמין לא מפחד. אם אתם לא חוששים ממכונית איטלקית ומתיבת הילוכים רובוטית, פיאט גרנדה פונטו תהיה מכונית מצוינת עבורכם.

ניסאן מייקרה 2008

איזו מאמי. ניסאן מייקרה היא מכונית עם עיצוב מקסים, ולא סתם מהבודדות בשוק שנמכרו גם בגרסת קבריולה יוקרתית. אבל עזבו אתכם מעיצוב, כאן אנחנו מדברים תכל'ס. ירידת הערך גבוהה במודלים החדשים בשל המחירים הנמוכים של מכוניות המיני החדשות - אך עם השנים הולכים ומצטמצמים פערי המחיר. מייקרה משנת 2010 תעלה 70 אלף שקל ומטה, אך במגבלת תקציב של 50 אלף שקל תצטרכו לסגת לאחור ולרכוש ניסאן מייקרה משנת 2008. ההיצע בשוק קטן יחסית, ומכוניות רבות נמצאות בבעלות פרטית - מה שמסייע למייקרה לשמור על מחירי השוק שלה.

למשפחה: מרווח הפנים מצומצם, ובמושב האחורי יהיה פחות נוח למקם מושבי בטיחות לילדים. דווקא נוסעים מבוגרים יסתדרו שם בנסיעות קצרות, כך שייתכן והמייקרה תתאים יותר ללקוחות רווקים שמדי פעם מסיעים זוג נוסף של חברים. משפחה תעדיף מכונית עם מושב רחב יותר ועם תא מטען גדול יותר מזה של הניסאן (251 ליטרים). דגמי הליסינג שווקו עם 2 כריות אוויר בלבד וללא בקרת יציבות, אך בשנים המאוחרות נוספה מערכת בקרת היציבות וחלק מהגרסאות קיבלו 6 כריות אוויר. דגמים אלו זכאים לציון של 4 כוכבים מתוך 5 במבחני הריסוק האירופיים.

לנהג: המייקרה היא מכונית אידיאלית לתנועה עירונית. המנוע מגיב מהר, ומאפשר תנועה זריזה בין רמזורים (אך הוא רועש וקולני בנסיעה בין עירונית). המימדים הקצרים מקלים על התמרון וההגה הקליל הופך את הנסיעה בעיר לפשוטה ונעימה. רמת הנוחות בינונית, ומשתפרת ככל שעולה המהירות - זה החסרון של המייקרה על כבישי העיר המצולקים. לנסיעות בין עירוניות המייקרה פחות תתאים.

לחשבון הבנק: משלמים הרבה על הרכישה, אבל מכאן והלאה העלויות נמוכות. אמנם, מוסכי היבואן הם לא מהזולים בשוק - אבל המייקרה לא תיכנס למוסכים באופן תדיר. רמת האמינות טובה, וירידת הערך מתמתנת ככל שחולפות השנים. צריכת הדלק נמוכה, אבל מרכב קליל וקטן ניתן היה לצפות לנתונים טובים יותר.

צריכת דלק (בק"מ לליטר, ע"פ נתוני היצרן(: עירונית: 11.4, בין עירונית: 17.5, משולבת: 14.7.

בשורה התחתונה: למי שנוסע בעיר, ולמי שאוהב את העיצוב החמוד.

סוזוקי סוויפט 2007

אחרי 15 שנה בהן שווקה הסוויפט המיושנת והספרטנית, ששורשיה נעוצים עמוק בשנות ה-80, הגיעה לישראל הסוויפט החדשה בשנת 2006. היתרונות המוכחים שלה בתחומים רבים, כמו גם העובדה שהיא נמכרה בעיקר ללקוחות פרטיים ופחות לציי רכב, סייעו לה לשמור על מחירי שוק טובים. המשמעות: ב-50 אלף שקל תוכלו לקנות אחת משנת 2007. האם זה משתלם?

למשפחה: הסוויפט החדשה התקדמה באופן משמעותי, למעט בתחום אחד: מרווח הפנים. זו מכונית קטנה של פעם, שלא מנסה להיות "כמעט משפחתית" כמו חלק ממתחרותיה. המושב הקדמי יאכלס בשמחה זוג מבוגרים, אפילו אם הם גבוהים, אך מאחור יהיה צפוף יותר. תא המטען הקטן (201 ליטרים) ודאי לא יסייע לשימושים המשפחתיים. בשנים הראשונות הסוויפט נמכרה ללא בקרת יציבות ועם 2 כריות אוויר בלבד בגרסת ה-GLS. עדיף לבחור ב-GLX שמצוידת ב-6 כריות וזכאית לציון טוב של 4 כוכבים מתוך 5 במבחני הריסוק האירופאיים.

לנהג: הסוויפט זריזה מאוד, שכן היא מחזיקה במנוע מכובד בנפח 1.5 ליטר עם 102 כוחות סוס. בתוך העיר היא קלילה ומהנה, וגם במהירויות גבוהות לא תהיה לה בעיה. נוחות הנסיעה בינונית: שיבושי הכביש יעברו לתא הנוסעים, ובמהירויות גבוהות הסוויפט תרגיש קלילה מדי ולא מספיק יציבה. ביחס לסיריון ולגטס היא נהדרת, אך הפונטו ופיג'ו 207 ירגישו נינוחות יותר. חובבי הנהיגה ימצאו כאן רכב שיכול לספק הרבה שמחת חיים בכבישים הנכונים.

לחשבון הבנק: כמו דגמים רבים של סוזוקי, הסוויפט מגלה אמינות מצוינת. בשל העובדה שרוב המכוניות נמכרו לידיים פרטיות, יהיה קל יחסית למצוא מכונית עם קילומטראז' נמוך שטופלה במוסכים המורשים – שאינם יקרים בדרך כלל. צריכת הדלק טובה מאוד, על אף הנפח הגדול יחסית של המנוע. שמירת הערך מצוינת: זו הסיבה למחירי הרכישה הגבוהים, אך בעתיד זה ישתלם לרוכשים.

צריכת דלק (בק"מ לליטר, ע"פ נתוני היצרן(: עירונית: 11.5, בין עירונית: 19.2, משולבת: 15.4.

בשורה התחתונה: מניה בטוחה, וגם קצת יקרה. מצטיינת לזוג שנוסע לבד בעיר.

 

פיג'ו 207 2007-8

פיג'ו 207 היא ההפך המוחלט של פיג'ו 205 המיתולוגית. ה-207 היא מכונית מודרנית, גדולה, בוגרת. כמעט משפחתית. עם מנועי 1,600 סמ"ק מתוצרת ב.מ.וו, היא לא מתיימרת להיות קטנה וקלילה כמו המכוניות האחרות שנסקרו כאן. חברות הליסינג גילו התעניינות מעטה ב-207, ורוב המכוניות נמכרו ללקוחות פרטיים. זה אומר שניתן להשיג אחת עם קילומטראז' נמוך בקלות יחסית, ובמגרשי הטרייד אין של היבואן תוכלו לרכוש אותה גם עם אחריות מקיפה. האם יש סיבה לפחד מהמכונית הצרפתייה היחידה ברשימה הזו?

למשפחה: אם אין לכם משפחה להוביל, היינו ממליצים לכם להוסיף למחיר ולרכוש את הגרסאות הספורטיביות המהנות או אפילו את גרסת הקבריולה של ה-207; אבל מכיוון שב-50 אלף שקל עסקינן, ה-207 המתאימה תהיה בגרסת ה-5 דלתות הרגילה. מרווח הפנים מצוין ביחס לקטגוריית הסופר מיני, וניתן להסיע בקלות גם שני מבוגרים מאחור. תא המטען סביר עם נפח של 310 ליטרים. רמת הבטיחות טובה: כל הדגמים מצוידים ב-6 כריות אוויר, ולמעט גרסת ה-Urban שנמכרה לציי רכב כולם גם כוללים מערכת בקרת יציבות. מבחני הריסוק מחמיאים ל-207, שזכתה בציון המרבי של 5 כוכבים.  

לנהג: פיג'ו 207 נמכרה פה ושם גם עם מנועי 1,400 סמ"ק ותיבות רובוטיות - ולמעט צריכת דלק טובה קשה למצוא יתרונות לגרסה הזו. מרבית המכוניות שמסתובבות על כבישי ישראל קיבלו מנוע חסון בנפח 1,600 סמ"ק מתוצרת ב.מ.וו, שעם 120 כוחות סוס מצליח להפוך את ה-207 למכונית חזקה ומהירה יחסית. גם פה יש בעיה בדמותה של תיבת הילוכים פלגמטית ומסרסת, אותה תיבת AL4 ותיקה, אך המנוע החזק מפצה על כך בדרך כלל. רמת הנוחות סבירה, אם כי מעט מאכזבת ביחס לרמה אליה הורגלנו ברכבים צרפתיים. אחיזת הכביש מעולה, אבל הנאה מנהיגה נשארה בגדר זיכרון עמום מה-205 ההיא.

לחשבון הבנק: ה-207 מפגינה אמינות טובה יותר מכפי שחשבתם. זו לא מכונית של "תדלק וסע" כמו הסיריון, למשל - ולכן חשוב להקפיד על שגרת הטיפולים. תיבת ההילוכים עמידה יותר מגרסאות העבר שלה, אם כי ניתן לצפות לשיפוץ במהלך החיים. האבזור הדליל אולי יאכזב חלק מהלקוחות, אך מיעוט יחסי של מערכות חשמל מפחית את הסיכוי לתקלות. בשל העובדה כי מדובר במותג צרפתי, ניתן להתמקח ולהפחית ממחיר הרכישה של המכונית. צריכת הדלק מצוינת בגרסה הרובוטית, וסבירה בלבד ב-1.6 האוטומטית. המשקל הכבד והמנוע הגדול עושים את שלהם.

צריכת דלק (לגרסת ה-1.6 בק"מ לליטר, ע"פ נתוני היצרן(: עירונית: 10.2, בין עירונית: 18.1, משולבת: 14.2.

בשורה התחתונה: למי שנוסע הרבה מחוץ לעיר, למי שנוסע עם המשפחה ולמי שרוצה סופר מיני חזקה.




למכוניות נוספות בקטגוריה: מכוניות קטנות - יד שניה