דעה: מצלמות מהירות, אכיפה ועבודה קלה

משטרת ישראל מתגאה מאוד בירידה המשמעותית בכמות ההרוגי תאונות הדרכים. למי שלא בקיא בנתונים אגלה שעד אמצע שנות ה-90 נהרגו בכבישי הארץ בין 600 ל-700 בני אדם מדי שנה. כיום נהרגים כ-400 אנשים ואף למטה מכך, למרות הגידול בכלי הרכב על הכבישים. על פניו הנתונים מאוד מעודדים. פחות מעודדת העובדה שלמשטרת ישראל קשר קלוש, אם בכלל, לשינוי הדרמטי בנתונים.

 באמצע שנות ה-90 נכנסו מבחני הריסוק לתודעה והפכו מקובלים יותר ויותר. בעקבותיהם השתפרה רמת הבטיחות של מכוניות הנוסעים באופן מוחשי יותר מכל מבצע אכיפה מתוקשר. לזכות הרשות המחוקקת  ניתן לזקוף את החוק המחייב בקרת יציבות ברכבי נוסעים משנת 2010 ומעלה, שאת פירותיו בטבלאות הנתונים נראה בעוד כמה שנים. ישנן עוד כמה סיבות בגינן מספר ההרוגים נמצא, באופן כללי, בסימן ירידה אך לצערנו המשטרה מצטרפת לחגיגה לא לה.

במקרה הטוב, הפתרונות של משטרת ישראל ושל גורמי התשתית האמונים על נושא הבטיחות בדרכים לא ממש משפיעים על כמות ההרוגים. במקרה הפחות מוצלח הם אפילו עלולים להזיק.


משטרת ישראל. תקועים בקונספציה? / צילום: cc_David55king.  כותרת: cc_Ell brown

דוגמאות לא חסרות: ניידות האורבות לנהגים ממהרים בכבישים שיכולים לסבול מהירויות גבוהות בהרבה. מיקום תמרורים וסימוני כביש מבלבלים ומסוכנים ועוד ועוד.

כביש הבקעה הוא אולי הדרך הטובה ביותר להמחיש זאת. לפני כשנה נצבע מחדש הכביש וקטע ארוך מאוד בין מפגש ציפורה למחולה הפך כמעט לכל אורכו לפס הפרדה לבן ורצוף. הסיבה: עקיפה שהובילה לתאונה קשה. הפיתרון גאוני – לא יעקפו לא יעשו תאונות. אך אליה וקוץ בה (וזה חתיכת קוץ), יש רק נתיב אחד ונהגים איטיים מובילים טורים ארוכים במהירויות מגוחכות. מי שרגיל לנסוע בכביש במהירות סבירה של 90 קמ"ש יתקשה לעקוב, במשך 30 ק"מ, אחרי זחל שנוסע במהירות של 50 או 60 קמ"ש (ובתור מי שנוסע רבות על הכביש מדובר בעניין לא חריג). התוצאה: נהגים רבים עוקפים על קו הפרדה לבן. לא בטיחותי, לא אחראי, לא אני. אבל בכל זאת זה קורה והפעם אין שום סימן על הכביש שיזהיר מתי באמת מסוכן לעקוף ומתי אסור לעקוף כי כך קל יותר לאכוף.

מהירות מוגבלת ל- 30,  למעט קלנועיות ורוכבי קורקינט / cc_Ell Brown

הגישה מובילה לעלייה בתפיסת עבריינים מסוכנים (והעוקף על פס לבן הוא עבריין מסוכן לכל הדעות). זו עלייה שנרשמת טוב בדו"ח השוטר ובטבלאות הנתונים אבל לא מועילה כלל למאבק בתאונות הדרכים. ההפך הוא הנכון, היא מעודדת עבריינות (לפחות אצל חסרי הסבלנות) ומסוכנת כי מעבר לעקיפה בפס לבן גם בנקודות בהם מותר לעקוף הנכונות של הנהג לעקוף גדלה משמעותית רק כדי לא "להתקע" עוד עשרה קילומטרים אחרי הרכב המזדחל. זוהי רק דוגמא אחת שמציגה באור הנכון את "מאמצי" רשויות האכיפה וה"מחשבה העמוקה" העומדת מאחורי כל החלטה פזיזה ופופוליסטית שכזאת. והנהג? הוא חוטף, מתעצבן ונוהג בהתאם: חסר התחשבות וחסר סבלנות.

פרוייקט המצלמות לעומת זאת אינו חלק ממחדלי האכיפה של משטרת ישראל. פרוייקט המצלמות הוא מס נוסף על הנהג הישראלי. נכון שמנסים לתרץ אותו בדרכים אלו ואחרות אבל נחסוך את מכבסת המילים. עם מס מתמודדים על ידי תאום מס – למדו את מיקומי המצלמות ופשוט אל תתפסו, כך תחסכו את תשלום המס הנוסף.

 
למצולמים (ברור ש...) אין כל קשר לכתבה / cc_David55king

למשטרת ישראל נמליץ לנצל את החסכון בכוח אדם שמאפשרות המצלמות (פחות שוטרים עם ממל"ז / שוטרי דמה על קרטון) ולהשקיע אותו באכיפה אמיתית של עבירות אמיתיות במקומות המועדים באמת לפורענות. אכיפה אמיתית שתתמקד בעבירות מסוכנות ובעיקר בביריונות הכביש תסייע הרבה יותר מכל מצלמת מהירות או פס הפרדה מיותר. ואולי בדרך זו יצליח מישהו במשטרה / משרד התחבורה לתרץ את מס הרכב החדש.