ב.מ.וו סדרה 1 - מבחן רכב בהרי האלפים

"אתה רוצה אודי A3, ב.מ.וו סדרה 1 או פורד פוקוס"? מהדיילת בדוכן חברת ההשכרה חסכתי  הסברים על הנאה והנעה, מה היא מבינה? חייכתי בנימוס וביקשתי את המפתחות לבימר הקטנה. למרבה ההפתעה במושב הנוסע חיכה לי עותק של מגזין הרכב "אוטובילד". מישהו בגרמניה מבין מה מחפש מי שמתעקש לשכור ב.מ.וו.

לעמוד הדגם בקטלוג iCar: ב.מ.וו סדרה 1 

ב.מ.וו סדרה 1 כבר לא צעירה. היא הוצגה לראשונה ב-2004 ומאז לא עברה שינויים משמעותיים. לטיול התייצבה לה ב.מ.וו i118 בגרסה רחוקה, ככל הניתן, מהמפרט המקובל שלה בישראל.  2.0 ליטר, גיר ידני (6 הילוכים), בלי גלגלי מגנזיום או מסך מגע מתקדם. מחשב דרך בסיסי וזהו.

ב.מ.וו סדרה 1. שחור על גבי לבן / צילומים: יתיר דוידוביץ

אל תטעו לרגע, עדיין מדובר במכונית פרימיום. אלא שבגרמניה רמות המחירים והאבזור השונות מאפשרת להרבה יותר אנשים לקנות אותה. לאן שלא תביט תראה את הבווארית הקטנה. באיזו שהוא אופן זה מזכיר את המיצוב של הגולף בארץ.

אז המיצוב בסדר, אבל מה עם העיצוב? סדרה 1 קיבלה לא מעט פרצופים מעוקמים כשהוצגה. בתעשיית עד היום ניטשים באינטרנט ויכוחים קשים סביב השאלה מהו החומר שלקח מעצב העל כריס באנגל בשנים הראשונות של המיליניום. אבל עם הצלחה קשה להתווכח. העיצובים של באנגל, אשר החרידו בזמנו כל אדם שנעקף בידי ב.מ.וו סדרה 7, הקפיצו את החברה לראש טבלת המכירות. לטעמי המכונית נראית לא רע, אבל זאת ממש לא הסיבה לשכור דווקא אותה.

הסיבה האמיתית טמונה במעבר הרים נידח באלפים האוסטרים.  במגזין רכב בריטי מסויים המליצו עליו בחום במהלך אחד ממבחני דרכים שלהם. לשילוב של מכונת נהיגה עם מעבר הרים מושלג ומסתלסל התקשתי לסרב.

אל הדרך לאלפים האוסטרים מוביל אוטובאן שמתברך בעיקר בשלטים המגבילים את המהירות ל-120 קמ"ש. אפילו על האוטובאן הב.מ.וו הזאת נוקשה למדי אבל זה מעניין לי את הגלגל הרזרבי. מי שבאמת אוהב את מעשה הנהיגה מודע לעובדה שהגלגל החשוב יותר הוא בכלל הגלגל המסתובב בין הידיים. לא הבנתם את זה? כנראה שאתם מעדיפים טרקטורונים.

 

ההגה בסדרה 1 הוא פשוט חוויה. בדומה לפרשן באולפן החדשות בטלוויזיה, הוא מברבר את עצמו לדעת. בניגוד לפרשנינו הנכבדים, להגה הזה תענוג להקשיב. מבחינת יחס של מידע/רגע הוא יצליח לספק יותר ממה שיספק שדר בערוץ הספורט. אמנם בארץ ניתן למצוא רכבים עם הגאים מוצלחים יותר, אך תצטרכו, בדרך כלל, לשלם כפול במחיר.

התקשורת עם המכונית קריטית לי בנסיעה הזאת. שימו שניה את הפלצנות בצד, זה לא העניין הפעם. במעבר ההרים השומם הטמפרטורה נמוכה מאוד (12 מעלות מתחת לאפס). בשעות הבוקר המוקדמות בהם אני נוהג הטרקטוריסט שמפנה את השלג עוד ישן שנת ישרים והכביש מנוקד בגושי קרח קפואים. ההגה והשלדה מדווחים, כל אחד בתורו, על מצב האחיזה שם למטה ומסייעים לתקן הרבה לפני שבקרת היציבות מתערבת. האחרונה לא היסטרית, וזה נחמד, אבל מרווחי הבטחון בכביש מצומצמים ביחס לקצב הנסיעה. מפגש עם גדר האבן החסונה שבצד תחייב אותי בתשלום די מכובד לחברת ההשכרה.

כשהביטחון במכונית ובדרך הנפלאה גובר אני מנתק את הבקרה וסומך על הפידבק שזורם מהשלדה ומההגה. גם הכביש החלקלק לא מפריע לייצר קצב מכובד. לקטנטנה ממינכן נדרש עוד כוח כדי לקבוע קצב מופרך באמת או בכדי להוציא את הזנב בעזרת הוספה של גז (בשביל זה יש את גרסת ה-M). מאידך, תרפו לשנייה מהדוושה והזנב יצא לטיול קטן ומאוד נשלט. אפילו בתנאים הללו.

הכביש עצמו מעולה. סלול היטב עם שיפועים נכונים ושומם, בניגוד למעברי הרים אחרים בסביבה. לחובתו עומדים רוחב גבולי והעובדה שאין שוליים כלל. לפתע הכל נהיה הגיוני, זה לא בטעות שהמרווח במושב האחורי כל כך קטן. שהנוסעים יגידו תודה שמרשים להם לבוא ללונה-פארק.

לי לא היו נוסעים. אם בצבא מזהירים אותך מלעלות על טרמפים בהם ממתינים לך יותר מדי אנשים, באלפים האוסטרים הטרמפיסטים מסתתרים למראה נהג שיושב לבדו במכונית.

אחרי יום נוסף של חיפוש, מוצלח בחלקו, אחר כבישי נהיגה נוספים אני מצפין וחוזר לגרמניה. בחניון דרכים אני שואל אדם חביב באשר למגבלת המהירות. "מה הבעיה? איפה שכולם נותנים בגז תן גם אתה". אז נתתי בגז יחד איתם, ונראה שגם קפצתי יחד איתם מהגג כי בתיבת הדואר בארץ המתין לי דו"ח מהירות. למזלי ה"מס" על נסיעה שכזאת היה רק 15 יורו.

לסיכום המבחן, תסלחו לי, אך אמנע מלכתוב המלצת קנייה על הב.מ.וו סדרה 1. המפרט של הרכב עליו נהגתי שונה במידה רבה מהמוצע בישראל, והיא תוחלף בעוד זמן לא רב. מה גם שמרבית הקונים בארץ לא בוחרים בסדרה 1 בגלל התנהגות הכביש הנפלאה או ההגה. הבחירה בדרך כלל נובעת מהעובדה שזה הרכב הזול ביותר שהפרופלור הכחול לבן מתנוסס עליו. גם התרעה על נוחות הנסיעה הבינונית או על המרווח המצומצם במושב האחורי לא ממש תשנה. עם זאת, לחובבי הנהיגה בעלי האמצעים עדיין מדובר בקנייה מומלצת. רק שישקיעו עוד כמה שקלים ברכישת אטמי אוזניים. כך תמנעו ביעילות מזעקות הנוסעים.

ומה איתי? לי הרופא רשם כרטיס טיסה לגרמניה ותקציב גדול יותר לפעם הבאה. הלוואי.

לדגמי ב.מ.וו בישראל – ב.מ.וו